נקמת הנחש

13 08 2007

מה עושה מושבניק שרואה נחש בחצר? מרים את הטוריה ועורף לנחש את הראש. זה גם מה שעשה דני אנדרסון, חוואי בן 53 ממדינת וושינגטון, כאשר ראה עכסן באורך מטר וחצי זוחל ליד האורווה שלו. לרוע המזל מכת המוות לא מנעה מהנחש לנקום. כאשר דני שלח ידו אל הראש הערוף הוא הופתע לראות אותו מבצע גלגלון לאחור, ונועץ את שיניו באצבעו של החוואי ההמום. כמו בסיפור הנחש מגן-עדן גם כאן מעורבת אשה, אבל הפעם אשתו של אנדרסון היא שהצילה את המצב כאשר התעקשה לקחת אותו אל בית החולים (תמיד כדאי שליד כל גבר מאצ'ו שמשחק עם נחש תהיה אשה אחראית). בדרך אל בית החולים הארס גרם לו לפרקס ולבלוע את הלשון, כך שאת סוף המסלול בילה אנדרסון בניידת טיפול נמרץ. לאחר מספר ימים של טיפול אינטנסיבי בבית החולים מצבו של החוואי ביש המזל התייצב ולבסוף הוא שוחרר.

ראשו של נחש עכסן, אבל הפעם חי

נחש עכסן, אבל הפעם חי. צילום של dhweber מופץ ברשיון cc-nc-nd

אם אתם חושבים שמדובר בסיפור מוגזם או סצנה בדיונית מ"נחשים על מטוס" כדאי שתדעו שיש תעוד מדעי לעוד חמישה מקרים כאלה, ואפילו המשורר שלי הכיר את התופעה וכתב לאשתו מרי: "נחשים הורגים, גם אם מתים". מעריכים שגופו של נחש מסוגל לרפלקס מעורר פלצות שכזה אפילו שעה לאחר המוות.

אנדרסון אומר ש"בפעם הבאה שאראה נחש אהרוג אותו שוב, אבל מיד אקבור אותו עם את החפירה". נקווה רק שאשתו תהיה באזור להזכיר לו.

מודעות פרסומת




דם ירוק

9 06 2007

מה צבע הדם שלכם? כנראה שכמו אצל רובנו אדום. יש בינינו גם בעלי דם כחול, אבל כמובן שזו רק מטבע לשון – יצא לי פעם להכיר ברון בלגי ולפי מה שהוא סיפר הדם שלו אדום בדיוק כמו של כולנו. מסתבר שבכל זאת יש אנשים עם דם יוצא דופן – בניתוח שנערך לאחרונה בקנדה המנתחים נדהמו לגלות שצבע הדם של חולה בן 42 הוא ירוק כהה. בדיוק כמו צבע דמו של ספוק מ-"מסע בין כוכבים".

ספוק בירוק

ספוק בירוק. cc by jonbro

הרופאים ההמומים שלחו מיד את דגימת דם לבדיקה. הסתבר שהסיבה לצבע היא התקשרות אטומי גופרית אל מולקולות ההמוגלובין. בדרך כלל אטום ברזל שבמולקולות ההמוגלובין שבכדוריות הדם נקשר אל אטום חמצן, מה שמעניק לדם את הצבע האדום, וכך מובל החמצן מהריאות אל שאר חלקי הגוף. תרופה נגד מגרנה שהחולה הקנדי לקח מכילה תרכובת של גופרית, והרופאים חושדים שמינון יתר של התרופה גרם לתופעה המוזרה. הגופרית נקשרה אל ההמוגלובין שבכדוריות הדם, ובמקום אדום נתנה לו צבע ירוק. כמובן שהחולה התבקש להפסיק לנטול את התרופה, וחמישה שבועות לאחר מכן הדם חזר לצבעו האדום. לא נמסר על תופעות לוואי נוספות של התרופה, ובכלל זה אוזניים מחודדות.
חזי עמאיל

פוסטים בנושאים דומים:





כליא ברק אנושי

20 05 2007

בשבוע שעבר נסעתי עם שני חברים לירושלים. כמובן שביום אביבי יפה של אמצע מאי לבשתי חולצה קצרה ולא חשבתי אפילו על מטריה. אף אחד לא סיפר לי שזה הולך להיות היום של הסופה. חוץ מהעובדה שירד גשם בכמויות שלא מביישות את שיא החורף ואפילו קצת ברד, היו גם לא מעט ברקים. חלק מהברקים פגעו בקמפוס של גבעת רם לא רחוק מחנות הספרים שלידה תפסנו מחסה מפני הסערה. אחד הפיצוצים היה די מפחיד, והיו אפילו כמה סטודנטיות שקפצו מרוב בהלה. כשראיתי סטודנטים מתרוצצים עם מטריות התגובה המיידית שלי היתה: "זה מסוכן! שלד המטריה עשוי מתכת, וזה ממש כמו להחזיק כליא ברק מעל הראש."

ברקים ורעמים

בדרך כלל אנחנו נוטים לחשוב שמכת ברק היא ארוע לא סביר במיוחד שאין צורך לחשוש ממנו, אבל למעשה בכל שנה מאות אנשים ברחבי העולם נהרגים ממכת ברק. אולי זה לא נשמע הרבה, אבל תחשבו שעל כל אחד שנהרג יש עוד הרבה אחרים ששורדים, וגם סתם להחרך קלות זה לא תענוג גדול. יש גם מי שפגע בהם יותר מברק אחד. הנה סיפור חיים יוצא דופן שתרגמתי מוויקיפדיה:

רוי קליבלנד סאליבן

(7 בפברואר 1912 – 28 בספטמבר 1983) היה שומר יערות בוירג'יניה, ארה"ב. סאליבן הוכה על ידי ברק בשבעה מקרים שונים ושרד את כולם. במהלך חייו הוא זכה לכינוי "כליא ברק אנושי".

שבע מכות הברק

  • 1942: סאליבן נפגע בפעם הראשונה כאשר שהה במגדל תצפית. הברק פגע ברגלו וכתוצאה מכך הוא איבד את ציפורן בהונו.
  • 1969: הברק השני פגע בו כאשר נהג ברכבו בכביש הררי. הוא איבד את הכרתו וגבותיו נשרפו.
  • 1970: המכה השלישית שרפה את הכתף השמאלית שלו כאשר שהה בחצר ביתו.
  • 1972: המכה הבאה התרחשה בתחנת שומרי היער. המכה העלתה את שערו באש. לאחר אותו מקרה הוא החל לשאת מימייה. סאליבן החל להאמין שכוח עליון מנסה להורגו.
  • 1973: ברק פגע בראשו של סאליבן, העיף אותו מהמכונית, ושוב העלה את שערו באש. אין דיווח לגבי האפקטיביות של המימייה.
  • 1974: סאליבן נפגע על ידי ברק שישי ופצע אותו בקרסול. זה היה אחרי שהוא ניסה לברוח מענן שלדעתו רדף אחריו.
  • 1977: הברק השביעי והאחרון פגע בסאליבן בזמן דייג. הוא אושפז לטיפול בכוויות בחזה ובבטן.

סיום חייו

בגיל 71 סאליבן נפטר כתוצאה מפצעי ירי עצמי בראש, בעקבות אהבה נכזבת.

מה אתם אומרים על זה? בן-אדם שורד 7 מכות ברק, ואחרי זה הולך ויורה לעצמו בראש. ועוד בגלל אהבה נכזבת. אילו כל מי שעבר אהבה נכזבת היה יורה לעצמו בראש לא היו נשארים מספיק אנשים לפטרל ביער. מצד שני, אם הוא עשה את זה בגיל 71 מי יודע כמה שנים הוא הסתובב עם התסכול של האהבה הנכזבת מנקר לו בראש. אבל קשה להאשים את הבחורה – מי תהיה מוכנה להיות צמודה לכליא ברק אנושי?

אם רוי סאליבן היה עדיין חי הוא היה שמח לשמוע על ההמצאה הבאה של חברת נוקיה: טלפון סלולרי שמתריע מפני פגיעות ברק. ברק הוא בסך הכל זרם חשמלי (גדול מאד), שבין השאר פולט גלי רדיו. כידוע טלפון סלולרי הוא מקלט (ומשדר) של גלי רדיו. כל מה שצריך לעשות זה להבחין בין גלי הרדיו השונים שהטלפון קולט ולזהות את החתימה של ברק מתקרב. בפטנט שנוקיה הוציאה נטען שהאלגוריתם שהם פיתחו יכול לנתח את תדרי הרדיו הנלווים לברק וכך לחשב את המרחק בו הברק פגע. אם הברקים מתחילים לפגוע קרוב מדי הטלפון ישמיע צליל הזהרה. האמת שזה נשמע קצת מיותר – בדרך כלל כשברק פוגע אנחנו שומעים את זה. קוראים לזה רעם. ובכל מקרה לא ברור עד כמה זה היה עוזר במקרה של סאליבן, הרי גם כשהוא ברח מהברקים הם ידעו להשיג אותו. אבל אולי בכל זאת ההמצאה היתה נותנת לאהובה את האזהרה הדרושה לניתוק מגע.

חזי

אהבתם את הפוסט? הצביעו בעדו בשווה קריאה.

פוסטים קשורים:





קשקוש וחיות אחרות

7 04 2007

נראה לי שמה שאני כותב היום יעניין בעיקר בלוגרים. אז אם אתם לא בלוגרים – לכו למקום אחר קריצה

*

כמו שאתם רואים, לכבוד האביב החלטתי לשנות את העיצוב של הבלוג למשהו יותר קליל. אני עדיין לא בטוח שזה העיצוב האידיאלי ל'מקשקשים', אז אל תתפלאו אם אני אשנה אותו שוב בהמשך.

*

העובדה שאי אפשר לערוך את תבניות העיצוב בבלוגלי מתחילה להעיק. אני לא אומר שאני הולך להעביר את הבלוג למקום אחר בגלל זה, אבל אם מישהו ישאל אותי איפה כדאי לפתוח בלוג חדש אני אגיד לו שישים לב שב-blogger יש אפשרות לערוך את העיצוב, אפשר להשתמש ב javascript, ויש שם בלוגים שמסתדרים לא רע עם העברית. ברור שגם לבלוגי/wordpress יש יתרונות, אבל כדאי לשים לב לכל האופציות. (ראו את התגובה של אלעד)

*

המלונה של קשקוש זה בלוג שפתחתי בשביל הקשקושים של קשקוש. ביום ממוצע גולשים בודדים נכנסים למלונה, אבל תראו מה קרה שלשום (5 באפריל 2007):

הסטטיסטיקה של קשקוש

מאיפה כל האנשים האלה באו?

מפת הכניסות למלונה של קשקוש

לפעמים אני ממש לא מבין מה קורה פה…





הקוטב הצפוני של שבתאי – משושה?!

29 03 2007

חכם סיני זקן אמר פעם שככל שלומדים יותר ככה פוגשים יותר דברים מוזרים. אז מה אני מפיל עליכם הפעם? חללית המחקר הרובטית קאסיני שמקיפה את שבתאי שולחת מדי יום תמונות מרהיבות של כוכב הלכת הענק, ירחיו וטבעותיו. חוץ מזה שהתמונות מטמטמות ביופיין, יש לא מעט תמונות שפשוט מטמטמות – במובן המקורי של המלה. למשל התמונה הזאת של הקוטב הצפוני של שבתאי:

הקוטב הצפוני של שבתאי - משושה?!

קודם כל הסבר קצר לגבי הצבע. התמונות צולמו בעזרת מצלמה אינפרה-אדומה, כלומר באורכי גל ארוכים יותר ממה שהעין האנושית יכולה לקלוט. הצבע האדום הוכנס באופן מלאכותי כדי להזכיר שזה אינפרה-אדום (טוב, ברור שבגלל שאדום פשוט סקסי). השוליים הכחולים הם האורורה של שבתאי – זהר הקוטב.

אבל כל זה נדחק לשוליים. העניין העקרי הוא העובדה המבלבלת שהקוטב הצפוני של שבתאי משושה. כן, משושה שווה צלעות מושלם כמו ראש של בורג. רק שהגודל שלו הוא 25,000 ק"מ, פי 2 יותר מקוטר כדור הארץ.

אז מה ההסבר לעניין? כששאלו את אחד מדגולי המדענים החוקרים את שבתאי (השם שמור במערכת), הוא פשוט מלמל משהו לא מובן, הסמיק, והלך לשבת בצד עם ראש מושפל.

ואם אתם חושבים שזה סתם תמונה מקרית שבה העננים הסתדרו בצורת משושה, כדאי שתבדקו את הסרטון הבא:

כן, ראיתם נכון. ראש הבורג מסתובב יחד עם כוכב הלכת והעננים זורמים מעליו.

למעשה אחרי שקאסיני התחיל לשלוח את התמונות האלה, וותיקי נאס"א נזכרו שכבר ראו משהו כזה בתמונות שצולמו על ידי חלליות וויג'ר בתחיל שנות ה-80. רק שאז התמונות היו מטושטשות, ולא ידעו עד כמה צריך לקחת את זה ברצינות. עכשיו כבר ברור שזה רציני, עד כדי כך שכתב המדע של הניו-יורק טיימס שואל מה השם המתאים לתופעת הטבע המוזרה הזאת. אני מציע את השם העברי משושבתאי.

אז מה זה בדיוק? בורג? מנחת לעב"מים? מדבקה לגמילה מעישון? פרסומת פלאש שקפצה מ-ynet? הניחוש שלכם טוב בדיוק כמו שלי.

 

 

קישורים נוספים:

הודעה לעיתונות מנאס"א

דיווחים בעיתוני מדע פופולרי:

National Geographic , Scietific America , NewScientist

דיווח על כלב שהציל אשה שנחנקה מתפוח (אני יודע שזה לא קשור, אבל הייתי חייב להכניס משהו שאני כן מבין לפוסט הזה)