נקמת הנחש

13 08 2007

מה עושה מושבניק שרואה נחש בחצר? מרים את הטוריה ועורף לנחש את הראש. זה גם מה שעשה דני אנדרסון, חוואי בן 53 ממדינת וושינגטון, כאשר ראה עכסן באורך מטר וחצי זוחל ליד האורווה שלו. לרוע המזל מכת המוות לא מנעה מהנחש לנקום. כאשר דני שלח ידו אל הראש הערוף הוא הופתע לראות אותו מבצע גלגלון לאחור, ונועץ את שיניו באצבעו של החוואי ההמום. כמו בסיפור הנחש מגן-עדן גם כאן מעורבת אשה, אבל הפעם אשתו של אנדרסון היא שהצילה את המצב כאשר התעקשה לקחת אותו אל בית החולים (תמיד כדאי שליד כל גבר מאצ'ו שמשחק עם נחש תהיה אשה אחראית). בדרך אל בית החולים הארס גרם לו לפרקס ולבלוע את הלשון, כך שאת סוף המסלול בילה אנדרסון בניידת טיפול נמרץ. לאחר מספר ימים של טיפול אינטנסיבי בבית החולים מצבו של החוואי ביש המזל התייצב ולבסוף הוא שוחרר.

ראשו של נחש עכסן, אבל הפעם חי

נחש עכסן, אבל הפעם חי. צילום של dhweber מופץ ברשיון cc-nc-nd

אם אתם חושבים שמדובר בסיפור מוגזם או סצנה בדיונית מ"נחשים על מטוס" כדאי שתדעו שיש תעוד מדעי לעוד חמישה מקרים כאלה, ואפילו המשורר שלי הכיר את התופעה וכתב לאשתו מרי: "נחשים הורגים, גם אם מתים". מעריכים שגופו של נחש מסוגל לרפלקס מעורר פלצות שכזה אפילו שעה לאחר המוות.

אנדרסון אומר ש"בפעם הבאה שאראה נחש אהרוג אותו שוב, אבל מיד אקבור אותו עם את החפירה". נקווה רק שאשתו תהיה באזור להזכיר לו.





למה פנדה לא רוצה סקס?

11 04 2007

צ'ונג צ'ונג לא עומד בציפיות. לפני שנתיים שודך זכר הפנדה הצעיר אל לין הוי, נקבת הפנדה היפה של גן החיות התאילנדי. אולם בינתיים אין תוצאות. פנדות ידועות כחיות שלא אוהבות להתרבות בשבי, ולכן גן החיות משקיע מאמצים מיוחדים בטיפול בזוג. כשצ'ונג צ'ונג הגיע לגן החיות התאילנדי, ערכו לזוג הטרי חתונה לפי מיטב המסורת של מולדתם – סין. חשוב שהפנדות ירגישו בבית. המטפלים מקפידים שצ'ונג צ'ונג לא יאכל יותר מדי עלי במבו כדי לשמור על גזרה אטרקטיבית. נכון, גם אצל פנדות יש חשיבות למשקל. תנסו לחשוב על לין הוי היפה שזכר השוקל יותר מ-120 ק"ג עולה עליה – זה בכלל לא כיף. כדי שצ'ונג צ'ונג ילמד מה הוא אמור לעשות וגם כדי שהוא יכנס למצב הרוח הנכון, מקרינים לו סרטים של פנדות עושות סקס. אני לא צוחק, צ'ונג צ'ונג צופה בפונו פנדות.

צ’ונג צ’ונג צופה בפורנו פנדות

 

בשנים האחרונות השיטה הזו הוכיחה את עצמה, גם אם באופן מוגבל. אבל עם צ'ונג צ'ונג כל זה לא עזר. הבעיה הגדולה היא שתקופת הביוץ של נקבת הפנדה היא 3 ימים בלבד בכל שנה. צ'ונג צ'ונג סרב למלא את תפקידו בשני הימים הראשונים, ולכן ביום האחרון למטפלים לא נותרה ברירה אלא לנקוט בהפריה מלאכותית. אין הרבה פנדות בעולם, ואנשי גן החיות המטפלים אינם רוצים שלין הוי תעביר שנה נוספת ללא המלטה.

שלחנו את כתבנו המיוחד לענייני מין ופנדות כדי לראיין את הזוג. למרבה הצער מנהל גן החיות סרב לאשר את הראיון – לטענתו אסור להפריע לפרטיות של הזוג, כי זה עלול לעורר עצבנות. בכל זאת הצלחנו לראיין פנדה זכר אחר שביקש להשאר בעילום שם.

מדוע בעצם הפנדות לא רוצים להתרבות בשבי?
מה זה להתרבות? אתה בטח מתכוון לשאול למה אני לא רוצה לעשות פקה פקה.
פקה פקה?
כן, לעשות כיף עם החברה שלי ולהכין תינוק.
אז למה אתה לא רוצה לעשות פקה פקה?
כי זה לא כיף ככה. לא ככה עושים את זה. אתה לא יכול סתם לשים זכר ונקבה בכלוב ולצפות שהם יעשו פקה פקה.
מה הבעיה? אתה לא יודע איך לעשות את זה? הרי מראים לך סרטים.
אני יודע מה לעשות, אבל אין לי פה מצב רוח.
והסרטים לא עוזרים לגרות אותך?
נו, הסרטים האלה לא ממש עוזרים. הרי השחקנים בסרט רק מעמידים פנים. הם לא באמת עושים פקה פקה. זה רק כאילו.
הם לא שחקנים. זה פנדות בגן חיות, בדיוק כמוך, רק כאלה שעושים פקה פקה.
זה לא נחשב. אתה שם זכר ונקבה בכלוב לבד. אין שם פנדות אחרות. הם לא בחרו אחד את השני. לא היה מאבק. זה בכלל לא פקה פקה.
אז תתאר לנו איך צריך להיות פקה פקה.
יש נקבה מאד מאד יפה. כל הזכרים באזור רוצים אותה. אבל חלק מהם עדיין קטנים מידי. וחלק כבר זקנים. אז בדרך כלל יש רק שניים או שלושה זכרים באזור שמתאימים. עכשיו מי שחושב שהוא הכי מוצלח ינסה להתחיל איתה ראשון. אבל השני לא מוותר. הוא מתקרב. הראשון נוהם כלפיו וחושף שיניים. גם השני עושה קולות. הם מתחילים להרביץ אחד לשני, לפעמים גם עם הציפורנים. כל הזמן הזה הנקבה מסתכלת. היא צריכה לראות מי טוב יותר במכות. לא מספיק להיות חזק. צריך להיות מהיר. וצריך גם להיות חכם. אחרי כמה זמן מי שחטף יותר מכות, מבין שזה מסוכן לו. אז הוא מסתובב ובורח. זה שנשאר הולך אל הנקבה שלו. עכשיו היא יודעת שהוא הפנדה הכי מוצלח בשבילה, וגם הוא יודע את זה. זהו, עכשיו הם יכולים לעשות את זה. זה פקה פקה!
אבל אתה יודע שאי אפשר לעשות כזה דבר בגן חיות. בדרך כלל יש רק נקבה אחת וזכר אחד. וגם אם היה עוד זכר, לא יתנו לכם ללכת מכות.
אז בעיה שלכם, אנחנו רוצים פקה פקה.

זוג פנדות

קישורים נוספים:

דיווח של רויטורס על צ'ונג צ'ונג ולין הוי

מנהגי הרביה של פנדות בוויקיפדיה

הערך פנדה באנציקלופדיית ynet

סרט קצר על איך פנדות עושים את זה בגן חיות ( לא מתאים לילדים)





אבולוציה לאידיוטים

6 04 2007





טוקסופלאזמה גונדיי

11 03 2007

מה הייתם אומרים אם הייתי מספר לכם שיש יצור שיושב בתוך המוח האנושי ומתמרן את ההתנהגות שלנו כדי שהוא יוכל להתרבות בקלות? ומה הייתם אומרים אם הייתי מוסיף שהיצור הזה מעדיף להיות בתוך חתולים, ואולי הוא מתמרן את היחסים שלנו איתם? נשמע כמו סרט מדע בדיוני גרוע? נשמע שאני סתם מנסה להפחיד אתכם? כנראה שלא שמעתם על טוקסופלאזמה גונדיי!

טוקסופלאזמה גונדיי

 

מדובר בטפיל של חתולים, שבמסגרת מלחמת האבולוציה פיתח לעצמו תכונות מיוחדות למדי. הטפיל יכול לחיות בתוך תאי גופם ומוחם של יונקים רבים, אבל הוא יכול להתרבות רק במערכת העיכול של חתוליים והביצים יוצאות עם הצואה. כנראה שבשלב כלשהו של האבולוציה החתולים "הבינו" איך הוא עובר, ולכן הם פיתחו את ההרגל הנקי לקבור את הצואה. כמובן שהחתולים לא הבינו את זה במובן השכלי – היתה מוטציה אקראית שגרמה לחתולים להעדיף לקבור את הצואה. אלה שהיתה להם את המוטציה לא העבירו את המחלה אל בני משפחתם ובכך שיפרו את סיכויי ההישרדות של הגנים שלהם. לאחר מספר דורות החתולים הנקיים כבר הפכו לרוב. כעת הטפיל "הבין" שהוא כבר לא עובר באפקטיביות בין חתולים, ולכן גייס לעזרתו את החולדות. לחולדות לא אכפת לאכול כמעט כל דבר (אנחנו מדברים פה על חיה שחיה בביוב…), והטפיל לא מתקשה למצוא את דרכו אל גופה של חולדה. הבעיה שברגע שהטפיל נמצא בתוך חולדה אין לו דרך לצאת החוצה ולחזור אל החתול. הוא תקוע בחולדה. למרבה מזלו של ט. גונדיי לחולדות יש נטיה להגיע לפה של חתול מפעם לפעם. אבל אם הטפיל יצליח לשנות קצת את ההתנהגות של חולדה כדי להגדיל את הסיכוי שהיא תגיע אל פי החתול, הדרך לשגשוג תהיה בהישג יד. מסתבר שחולדות נקבות שנגועות בטפיל נוטות להוליד יותר זכרים מנקבות. הזכרים יותר נועזים, סורקים טריטוריה יותר גדולה, וכך מוצאים את עצמם בתוך פה של חתול לעיתים קרובות יותר. בנוסף הטפיל משנה את ההתנהגות של הזכרים והופך אותם לעוד יותר נועזים. וכך על ידי מניפולציות ביולוגיות פשוטות אך בעלות משמעויות עמוקות מצליח הטפיל לחזור אל המקום האהוב עליו – חתול.

חתול מחונך

איך כל זה נוגע אלינו? מסתבר שמה שעובד על חולדות עשוי לעבוד גם עלינו. ברור ששינוי ההתנהגות שלנו לא יגדיל את הסיכוי שנגיע אל פיו של חתול (חוץ אולי מהמקרה של מאלפי אריות), אבל מהרבה בחינות הביולוגיה שלנו דומה לחולדות. אם במקרה הטפיל מצליח להשפיע גם עלינו, מה "אכפת" לו לנסות?ברור שלהשפיע על התנהגות של יצור עם מוח מורכב כשל אדם זה לא כמו להשפיע על חולדה, אבל בהחלט יתכן שחלק מהמניפולציות שיועדו לחולדות עובדות גם עלינו. במחקרים שנערכו בארצות שונות נמצא שנוגנים לט. גונדיי קיימים בנשים הרות באחוזים גבוהים – בין 20% ל- 80%. השוני הגדול בין האחוזים לא בהכרח קשור לאזורים בעולם, למשל גרמניה ומדגסקר היו בעלות האחוזים הגבוהים ביותר (לא ידוע לי על מחקר שנערך בישראל). בנוסף לכך כאשר ערכו מבחני אישיות הסתבר שיש קורלציה כלשהי בין סוגי אישיות לנוכחות של נוגדנים לטפיל.גברים נגועים נטו להתעלם מחוקים, היו יותר חשדנים, קנאים ודוגמאטיים מאלו שלא נשאו נוגדנים לטפיל. לעומת זאת נשים נגועות היו יותר לבביות רגשניות ומוסריות מבלתי נגועות. גם גברים וגם נשים נגועים הראו נטיה ליותר רגשות של אשמה עצמית. עדיין לא ברור האם השינויים בהתנהגות הם כתוצאה מהפעולה הישירה של הטפיל, או שהם תוצאה עקיפה של המחלה. יש לציין שכל המחקרים שהתפרסמו בנושא ההשפעה על התנהגות אנושית נערכו על ידי אותה קבוצה (צ'כית), לכן כדאי לחכות קצת לפני שמתייחסים לזה כאל עובדה מוכחת. ובצד הספקולטיבי – היה כבר מי שהעלה את ההשערה שהסיבה שנשים מסויימות אוהבות לטפל בחתולים של השכונה נובעת מהמניפולציה של הטפיל.
בכל מקרה המסקנות שלי מכל זה הן – לא כדאי לאכול בשר נא, כדאי מאד לשטוף טוב ידיים לפני אכילה ובכלל לשטוף טוב ירקות פרות וכל מזון לפני שאוכלים אותו, ואם בכל זאת החלטתם לגדל חתול – לפחות לא להתעסק עם הצואה שלו. אבל בעצם את כל זה אתם כבר יודעים בלעדיי 😉

עוד קישורים לנושא כאן

תוספת – מעדכנים אותי שמקובל בעברית לכתוב את שם הטפיל כך: טוקסופלזמה גונדי. אז אם אתה הרובוט של גוגל – זה היה בשבילך…





הטעם מתוק אינו מוכר לחתולים

9 03 2007

נמר בנגאלי רובץ

חתולים אוהבים לאכול רק דבר אחד: בשר. מסתבר שיש לזה סיבה לא צפויה – מתיקות אינה מוכרת לחוש הטעם שלהם. זה נכון לא רק לגבי חתולי השכונה שלכם אלא גם לגבי אריות, נמרים וכל שאר החתוליים. מסתבר שה-DNA שלהם אינו מכיל את אחד משני הגנים החיוניים להפעלת הקולטנים של מתיקות. לא ידוע על יונקים אחרים שאינם מסוגלים להבחין במתיקות. בנוסף לכך הכבד של חתולים אינו מסוגל לשלוט במטבוליזם של סוכרים, ולכן לא מומלץ לתת להם מאכלים שמכילים אחוז ניכר של פחממות. לא ידוע האם חתולים הפסיקו לאכול סוכרים בגלל שאיבדו את היכולת לטעום אותם, או שאיבדו את היכולת לטעום בגלל שהפסיקו לאכול אותם. ואם היה לכם ספק, עכשיו כבר ברור שנמר לא יאהב שתקראו לו "מותק".

פרטים נוספים בדיווח של Scientific American





סוף עונת הליוויתנים

7 03 2007

יפאן הודיעה על סיום מוקדם של עונת ציד הליוויתנים באוקיינוס הדרומי, וזאת בעקבות שרפה מסתורית ששיתקה את ספינת הדגל של צי הצייד. הסכם בינלאומי אוסר ציד ליוויתנים מאז 1986, אבל יש מספר עמים שציד זה הוא חלק מהמסורת שלהם ולכן קיבלו זכות מיוחדת לציד מצומצם: נורבגיה, איסלנד, יפאן, וכן קהילות בסיביר, אלסקה, וצפון קנדה. אבל התאבון היפאני לבשר ליוויתנים חורג בהרבה מהמכסה המצומצמת, וכן מצאו פרצה בחוק הבינלאומי: הציד מוגדר למטרות מחקר מדעי שעוזר לניהול טוב של אוכלוסיית הליוויתנים… כמובן שהחוקרים לא צריכים גופות של מאות ליוויתנים במעבדה, לכן הבשר העודף נמכר על מדפי הסופרמקטים ואפילו כהמבורגר במזללות.

ליוויתנבורגר

רוב הציד מתרחש באוקיינוס הדרומי, מה שמעורר את זעמם של אוסטרליה וניו-זילנד. בעקבות זאת פעילי שימור סביבה החליטו לקחת יוזמה: הם תקפו את ספינת הציד העיקרית עם פצצות סירחון מספר פעמים (בתמונה). לפני שלושה שבועות פרצה שרפה רצינית בספינה – אחד מאנשי הצוות נהרג, והמנועים שותקו. היפאנים מבטיחים לחקור את הסיבה לשרפה. בעקבות זאת ציד הליוויתנים השנתי הפסיק לחלוטין, ומאות ליוויתנים ניצלו.

פצצת סירחון

דרך אגב, שמעתי לראשונה על הסיפור הזה בפודקאסט המצויין TWIS

 

והנה דיון נוסף על הנושא אבל מזווית אחרת.





כלב חכם

5 03 2007

זה הכלב החכם ביותר בעולם:

וזה הכלב הכי פחות חכם: