איך הצלתי את העולם וזכיתי בליב טיילר

17 04 2008

היום ב-ynet:
ניקו מרקוארדט, ילד בן 13 מגרמניה, חולק על מדעני נאסא בחישוב ההסתברות כי האסטרואיד אפופיס יתנגש בכדור הארץ

למען האמת ynet ניסו להיות זהירים (יחסית) בדיווח שלהם ואמרו ש:

יוזמתו של מרקוארדט והחישובים המורכבים שעשה מעוררים התפעלות, בהתחשב בגילו הצעיר. אך חשוב לומר כי מידת הנכונות של חישוביו טרם נבחנה בידי גורמים בלתי תלויים.

מצד שני, הם יצאו ידי חובתם עם ההזהרה אז אפשר להתחיל לחגוג:

מה שמדעני נאסא לא הביאו בחשבון וניקו כן, הוא ההסתברות שהאסטרואיד יפגע באחד מ-40,000 הלוויינים הסובבים את כדור הארץ. פגיעה כזו יכולה להסיט את האסטרואיד ממסלולו ולגרום לו להתרסק למימי האוקיינוס האטלנטי בשנת 2036.

אם יתרסק אל תוך האוקיינוס הוא עלול לגרום לגלי צונאמי אדירים, שיגרמו להרס ולחורבן.

הדיווח הזה הגיע ל-ynet אחרי שעשה סיבוב בכל עיתוני העולם, כשמוקד הרעש היה בגרמניה. בהתחלה שאלתי את עצמי איך התנגשות עם לוויון תקשורת במשקל זבוב יכולה להשפיע על הר של סלע אדיר מימדים שמאיים להמיט חורבן עצום. משום מה היה נדמה לי שרק לקוחות yes ירגישו שמשהו השתנה. אבל מה אני כבר מבין.

אפופיס בתנועה

בתמונה – סתם כתמים לבנים משעממים על רקע שחור ואחד מהם זז קצת.

כשפרנק ספהן, מדען שמומחיותו היא דינמיקה פלנטרית וחומרים גרגריים, ניסה לקבל מהילד הגאון את החישובים על מנת לנסות להבין במה מדובר, ניקו ענה שהיה לו וירוס במחשב והכל נמחק.

רגע, עכשיו נדמה שכל הסיפור התבלבל לי. האם זה לא היה ברוס וויליס שהציל בגופו את האנושות מהאסטרואיד, בעוד שוויל סמית' וג'ף גולדבלום השתמשו בוירוס מחשב כדי לסלק את החייזרים הפולשים, מק'גיוור ומילי אביטל שיבשו את הכיבוש האכזרי של אפופיס, והילד הגאון עם האטרי היה זה שהציל אותנו ממחשב העל שהשתגע ורצה להתחיל מלחמה גרעינית? או שאולי זה בכלל לא חשוב מי עשה מה והעיקר שבסוף כולם (חוץ מברוס) חזרו הביתה בשלום וליב טיילר חיבקה את הגיבור והזילה דמעה?

מודעות פרסומת




האמת הלא נעימה

30 07 2007

שרון כבר שמה לב שאני מדען חסר חוש הומור שנטפל לקטנות והורס בדיחות. אז הנה אני ממשיך במסע ההרס.

נענע סוקרים את האתר "שחור" שמנסה לחסוך אנרגיה על ידי יצירת אלטרנטיבה שחורה לדף הראשי של גוגל. נענע מסכמים שמדובר ביוזמה פופוליסטית, מה שבסך הכל נכון, אבל כשקראתי את הנימוקים שלהם נהיה לי שחור בעיניים (אל תדאגו, אני סתם מגזים).

דבר ראשון, אבהיר שהיחידה וואט לא מבטאת אנרגיה אלא הספק – כלומר אנרגיה ליחידת זמן (וואט = ג'ול לשניה).
המשפטים הבאים במאמר של נענע מבלבלים בין אנרגיה והספק ומשתמשים ביחידות של וואט כדי לבטא אנרגיה:

הפיכת צבע הרקע של אתר גוגל מלבן לשחור חוסכת 15 וואט לשעה

כל החסכון העולמי השנתי שייגרם ל העולם כולו יעבור להשתמש באתר השחור יסתכם ב-750 מגוואט בלבד

צריכת החשמל היומית של ישראל ביום לוהט כמו היום עומדת על כ-10,000 מגוואט

אם תכבו את המחשב בלילה תחסכו בסביבות 250 וואט לשעה או 2 קילוואט בלילה שלם

למי שאין ידע בסיסי בפיסיקה זה עלול להשמע כאילו שאני סתם נטפל לדקויות, אבל הבלבול בין המושגים הוא שמאפשר לכותב להגיע למסקנות לא פחות מבולבלות. לא יכולתי להתאפק מלצחוק כשהגעתי למשפט:

החסכון השנתי העולמי כולו יהיה פחות מעשירית מצריכת החשמל של ישראל לבדה או רבע מצריכת החשמל השנתית בבית של אל גור, למשל.

מזה משתמע שמר אל גור ובני ביתו צורכים חשמל בכמות שקולה ל-40% מצריכת החשמל של כל מדינת ישראל. ואני שואל את עצמי מה הוא עושה שם בדיוק?

אל גור וכוכב המוות

תמונה מעובדת. צלמי התמונות המקוריות (רשיון שימוש): jotape85 ו- mstephens7





מבזק מכיכר דיזינגוף

28 06 2007

לפני כמה ימים הודיעו שמאט, הבחור האוסטרלי שרוקד בכל העולם ומציג את זה ביוטיוב, הולך להגיע לארץ.

ולא רק שהוא מגיע לארץ אלא ממש לשכונה שלי. ברור שאם הוא מגיע לכל חור ברחבי העולם, המינימום שאני יכול לעשות זה ללכת לרחוב השכן כדי לראות אותו. כמובן שגם צילמתי (יש עוד תמונות בבלוג של קשקוש):

מאט רוקד וגם קשקוש שם

אבל בעצם כל הקהל שהיה שם לא שם לב לאירוע המעניין באמת שהתרחש בשוליים – מפגש פסגה בין הבלוגרים אפי פוקס וקשקוש

אפי פוקס וקשקוש





אכלו את מה שהוא בישל

19 06 2007

אפרת סיפרה לי על ידיעה שהיא קראה בלמהנט:

מוטי שמחה, שהפעיל את מזנוני הבית במשך 10 שנים תבע מהכנסת כ-2.4 מיליון שקל על "הבטחות וסיכומים" שניתנו לו בכתב ובע"פ, אבל לדבריו לא יצאו לפועל. ועדת הכנסת אישרה לפצותו ב-975 אלף שקל… הסכום הסופי נקבע לו בפסיקה של השופט בדימוס בועז אוקון, לשעבר מנהל בתי המשפט. אוקון התמנה כמגשר במחלוקת הכספית, ומעמדו שודרג לבורר לבקשת הצדדים.

מליאת הכנסת בישיבה חגיגית

בהתחשב בכך שמר שמחה אמור להכיר את חברי הכנסת מקרוב, אפשר היה לצפות שהוא ידע מראש מה שוות ההבטחות שלהם.

חזי עמאיל

עוד פוסטים על פוליטיקאים:





משפחת סימפסון

12 06 2007

כמעריץ ותיק של הסימפסונים אני חייב להודות שהעונות הראשונות היו הדבר האמיתי. הם מצחיקים מאד גם בשנים האחרונות, אבל יש הרגשה שמרוב שהתסריטאים השנונים מנסים לדחוס בדיחות לא נשאר הרבה זמן לעלילה. אם תצפו באחד הפרקים המוקדמים ומיד אחר כך בפרק חדש, יהיה לכם קל להבין למה אני מתכוון. עכשיו הולך לצאת הסרט, וכמו שה"בקרוב" נראה זה הולך להיות פארודיה על סרטי ברוס וויליס (או מי שהחליף אותו בשנים האחרונות בתפקיד זה שמציל את המצב. אני לא ממש מעודכן בסרטי הקיץ של הוליווד)

למרות שזה עושה רושם בנאלי אני נותן להם את הספק ומקווה לטוב. כן, אני אסתפק גם בטוב – זו לא חייבת יצירת מופת קלאסית כמו שהיה הסרט סאות'פארק.

ולסיום, מקרה שהיה. הזמן – 1993 (תאריך מדוייק לא ידוע), שעה 20:00. המקום – מוצב של חיל הקשר על הר גבוה קרוב לגבול. המשתתפים – חייל סדיר וחייל מילואים. אין מלבדם נפש חיה על ההר.

מילואימניק: איזה כיף, עוד רגע מתחיל כלבוטק.

סדירניק: (מסתכל בחלחלה על המילואימניק): אצלנו רואים רק סימפסונס!

מילואימניק: מה, אתה ילד קטן שרואה סרטים מצויירים? כלבוטק זה מה שהמבוגרים רואים…
סדירניק: אני המפקד שלך פה, ואני אומר שאתה תראה סימפסונס!

מילואימניק: מה פתאום? סימפסונס לא מעניין אותי בכלל. טוב, תראה מה שאתה רוצה.

סדירניק מדליק את הטלוויזיה. על המסך מופיע הפתיח האלמותי של הסימפסונס, אבל עם הרבה "שלג". מילואימניק מעמיד פנים שהוא לא צופה, אבל לאט לאט נכנס לזה ומתחיל לצחוק. למרבה ההפתעה בפרק המשודר יש קטע ארוך שמהווה פארודיה שלוחת רסן על תכניות טלוויזיה בסגנון כלבוטק. סדירניק חוטף התקף אסטמה מרוב שהוא צוחק. מילואימניק מחזיק את הבטן שלא תכאב לו מרוב צחוק. לקראת הסוף גם הוא צריך לקחת שאכטה מהמשאף של סדירניק. אם היתה פורצת מלחמה במהלך 23 הדקות האלה, לא היה מי שיענה למכשירי הקשר. מזל שיש שלום עם מצרים.

חזי עמאיל
פוסטים בנושאים דומים:





תזרקו אותם לפח

11 06 2007

ג'רי צוקר הוא אדם עם הרבה חוש הומור. צוקר הפיק את הקומדיות המצליחות החתונה של החבר שלי, האקדח מת מצחוק, וטיסה נעימה. מי שצפה בסרטים האלה יודע שהמאפיין המשותף הוא הומור לא מעודן, לפעמים אפילו נוטה לאינפנטילי, אבל אי אפשר שלא להתגלגל מצחוק. היצירה האחרונה שלו היא סרטון פרסומת בן 3 וחצי דקות, שלמען האמת לא גרם לי לצחוק בכלל. כי למרות ההומור של צוקר הנושא פשוט לא מצחיק. בתו של צוקר סובלת מסכרת נעורים, וכמו חולים רבים היא יכולה רק לחלום על עתיד בו ניתן לרפא את מחלתה. ממשל בוש נוקט מדיניות של בורות והכחשה בנוגע למחקר בתאי גזע עובריים, ובוחר למנוע מימון ממחקרים חשובים שהיו יכולים לתרום לפיתוח תרופות למחלות שונות, ובכלל זה סכרת. בשבוע שעבר הקונגרס העביר חוק שיאפשר מימון ממשלתי למחקר בתאי גזע עובריים, אבל בוש מאיים להטיל ווטו ולבטל את החוק. בעבר בוש כבר ביטל חוק דומה. צוקר החליט לביים סרטון שמציג את האבסורד, ועל הדרך עושה צחוק מג'ורג'.

הזהרתי אתכם מראש שזה לא מצחיק.

חזי עמאיל

פוסטים בנושאים דומים:





טלוויזיה בבית

16 05 2007

הערב, כשחזרנו הביתה, ההודעה הבאה היתה מודבקת על ארון החשמל בחדר המדרגות:

 

מודעה

 

מה אתם חושבים, זה "אבודים" או "נמלטים"?

חזי

 

פוסטים (לא ממש) קשורים: