חלוק לבן

6 04 2008

איך נראה מדען? הדימוי המקובל הוא של גבר לבוש בחולצה מכופתרת ומגוהצת, רצוי עם עניבה חד גונית, וסביר להניח שהוא מרכיב משקפיים גדולים והשיער שלו מסורק בקפדנות עם שביל בצד. אבל הפרט החשוב ביותר הוא חלוק מעבדה לבן ונקי מרבב. בעצם כל זה נכון רק אם מדובר במדען ממוצע (עד כמה שאפשר להגיד על מי שעוסק בפיצוח צפונות היקום שהוא ממוצע קריצה ), אבל אם אנחנו עוסקים במדען גאוני במיוחד רצוי שיוותר על גיהוץ החולצה, כמו גם על המשקפיים (הוא בוודאי שכח אותם על שולחן של איזה ניסוי), וחובה להחליף את השביל ברעמת שיער פרועה. גם החלוק יכול להיות מקומט ואפילו מוכתם קלות בצבעים זרחניים חשודים, העיקר שצבעו הבסיסי יהיה לבן.

מדען - חנון או גאון?

בעצם למה? מי קבע שמדענים חייבים ללבוש חלוק לבן?

כמובן שהדימויים שזרקתי בפיסקה הראשונה הם סטריאוטיפים ויזואליים קלאסיים – הראשון (עם השביל) מבוסס על סגנון לבוש חנוני מתחילת המאה ה-20 עם קצת עדכונים והקצנה קומית, ואילו השני הוא מוטציה מוזרה למדי של דמותו הנונקונפורמיסטית של המדען המפורסם ביותר בהיסטוריה – אלברט איינשטיין. אתגר לקוראים: נסו למצוא תמונה של אינשטיין (האמיתי) בחלוק מעבדה. בטוח שראיתם תמונה כזאת פעם. או שאולי זה סתם תעתוע דמיון?

מדען צעיר - אומרים שכדי להצליח חשוב להתחיל מוקדם.

אני יכול לומר שבמהלך שנותי במסדרונות האקדמיה לא יצא לי להיתקל בהרבה מדענים לבושים בחלוקים לבנים. פה ושם מספר כימאים, אולי גם ביולוגים בודדים, ופעם בשנה (בפורים) פיסיקאי. ככלל מי שלובשים חלוק לבן עושים זאת רק לזמן מוגבל כאשר הם עוסקים בחומרים מלכלכים. למען האמת כשחושבים על זה סביר להניח שחלוק מעבדה עולה לא פחות ממכנסי ג'ינס כך שלא ממש ברור מה התועלת הרבה בלבישתו, אלא אם כן אתה שחקן בסרט הולייוודי שמנסה להיכנס לדמות של מדען. (במחשבה שניה, קל יותל להסיר ממנו כתמים עם אקונומיקה).

כימאית עורכת ניסוי

נדמה לי שהחלוק הלבן הוא המצאה מקורית של רופאים* שגילו את חשיבותה של היגיינה במניעת הפצת מחלות. במאה ה-19 ה"מדים" הלא רשמיים של הרופאים היו חליפה שחורה ומגבעת תואמת (ובניגוד למה שנדמה – זה לא מה שכולם לבשו באותה תקופה), אבל עם התגברות המודעות לחיידקים ושאר מרעין בישין חל מעבר מהיר לחלוק לבן. כל כתם של לכלוך בולט על החלוק, ומאלץ את הלובש להחליפו פן ידבק בו דימוי של רשלן שאינו ראוי לעבוד בבית חולים. החלוק הלבן הפך לסמל לא רשמי של מקצוע הרפואה, עד כדי כך שלאחרונה בתי ספר לרפואה רבים מקיימים טקס הענקת חלוק לבן לסטודנטים החדשים. כנראה שהטקס המוזר הומצא כריאקציה לפיחות שחל במעמדו הסמלי של החלוק הלבן בשנים האחרונות. בהרבה מקרים את החלוק הלבן ממשיכים ללבוש הרופאים הבכירים בבית החולים או רופאים מומחים בעלי מרפאות קטנות, כלומר כל מי שבאופן יומיומי לא מתלכלך במיוחד, ולעומתם הרופאים היורדים אל "שדה הקרב" – בחדר המיון, בחדר הניתוח, או במחלקות העמוסות של בית החולים עברו ללבוש בגדים ירוקים, כחולים או ורודים. כמו כן רצוי להשלים את המראה עם כפכפי גומי כעורים בצבע פלסטי בולט ולא תואם לשאר הלבוש.  כיום נוחות הרופאים עומדת מעל שיקולים של דימוי מכובד. אבל הפיחות במעמד החלוק הוא רק בעיניהם של הרופאים – סקרים הראו שהחולים ממשיכים להעדיף את הרופאים שלהם בלבן.

רופא במדיו החדשים

ומה עם המדענים שאינם קשורים לעולם הרפואה? נראה שהם לא עברו לירוק או ורוד וממשיכים ללבוש בגדים רגילים (אבל יש מי שנתנו מדרס רגל לכפכפים). וכמובן הם ממשיכים גם לככב בסרטים כשהם לבושים בחלוק לבן עם עטים מבצבצים מהכיס העליון, בין אם מדובר בחנון מרובע או בגאון מטורף. היחיד שמקבל פטור ממדים הוא אינדיאנה ג'ונס.

נושאים דומים אצלי בבלוג: קעקועי מדע
            

קרדיט לתמונות:

  1. מדען חנוןBeth Hooten
  2. מדען צעירavpjack
  3. כימאית עורכת ניסויzoethustra
  4. רופא במדיו החדשיםDoctor Is In

כל התמונות תחת רישיון Creative Commons, לפרטים נוספים עיקבו אחרי הקישורים.

             

* במאמר הזה עולה טענה הפוכה מהניחוש שלי – לדעת המחברים החלוק הלבן הומצא על ידי מדענים ורק לאחר מכן אומץ על ידי הרופאים בתקופה בה הרפואה החלה להתפס על ידי הציבור כעיסוק מדעי.





נקמת הנחש

13 08 2007

מה עושה מושבניק שרואה נחש בחצר? מרים את הטוריה ועורף לנחש את הראש. זה גם מה שעשה דני אנדרסון, חוואי בן 53 ממדינת וושינגטון, כאשר ראה עכסן באורך מטר וחצי זוחל ליד האורווה שלו. לרוע המזל מכת המוות לא מנעה מהנחש לנקום. כאשר דני שלח ידו אל הראש הערוף הוא הופתע לראות אותו מבצע גלגלון לאחור, ונועץ את שיניו באצבעו של החוואי ההמום. כמו בסיפור הנחש מגן-עדן גם כאן מעורבת אשה, אבל הפעם אשתו של אנדרסון היא שהצילה את המצב כאשר התעקשה לקחת אותו אל בית החולים (תמיד כדאי שליד כל גבר מאצ'ו שמשחק עם נחש תהיה אשה אחראית). בדרך אל בית החולים הארס גרם לו לפרקס ולבלוע את הלשון, כך שאת סוף המסלול בילה אנדרסון בניידת טיפול נמרץ. לאחר מספר ימים של טיפול אינטנסיבי בבית החולים מצבו של החוואי ביש המזל התייצב ולבסוף הוא שוחרר.

ראשו של נחש עכסן, אבל הפעם חי

נחש עכסן, אבל הפעם חי. צילום של dhweber מופץ ברשיון cc-nc-nd

אם אתם חושבים שמדובר בסיפור מוגזם או סצנה בדיונית מ"נחשים על מטוס" כדאי שתדעו שיש תעוד מדעי לעוד חמישה מקרים כאלה, ואפילו המשורר שלי הכיר את התופעה וכתב לאשתו מרי: "נחשים הורגים, גם אם מתים". מעריכים שגופו של נחש מסוגל לרפלקס מעורר פלצות שכזה אפילו שעה לאחר המוות.

אנדרסון אומר ש"בפעם הבאה שאראה נחש אהרוג אותו שוב, אבל מיד אקבור אותו עם את החפירה". נקווה רק שאשתו תהיה באזור להזכיר לו.





תזרקו אותם לפח

11 06 2007

ג'רי צוקר הוא אדם עם הרבה חוש הומור. צוקר הפיק את הקומדיות המצליחות החתונה של החבר שלי, האקדח מת מצחוק, וטיסה נעימה. מי שצפה בסרטים האלה יודע שהמאפיין המשותף הוא הומור לא מעודן, לפעמים אפילו נוטה לאינפנטילי, אבל אי אפשר שלא להתגלגל מצחוק. היצירה האחרונה שלו היא סרטון פרסומת בן 3 וחצי דקות, שלמען האמת לא גרם לי לצחוק בכלל. כי למרות ההומור של צוקר הנושא פשוט לא מצחיק. בתו של צוקר סובלת מסכרת נעורים, וכמו חולים רבים היא יכולה רק לחלום על עתיד בו ניתן לרפא את מחלתה. ממשל בוש נוקט מדיניות של בורות והכחשה בנוגע למחקר בתאי גזע עובריים, ובוחר למנוע מימון ממחקרים חשובים שהיו יכולים לתרום לפיתוח תרופות למחלות שונות, ובכלל זה סכרת. בשבוע שעבר הקונגרס העביר חוק שיאפשר מימון ממשלתי למחקר בתאי גזע עובריים, אבל בוש מאיים להטיל ווטו ולבטל את החוק. בעבר בוש כבר ביטל חוק דומה. צוקר החליט לביים סרטון שמציג את האבסורד, ועל הדרך עושה צחוק מג'ורג'.

הזהרתי אתכם מראש שזה לא מצחיק.

חזי עמאיל

פוסטים בנושאים דומים:





דם ירוק

9 06 2007

מה צבע הדם שלכם? כנראה שכמו אצל רובנו אדום. יש בינינו גם בעלי דם כחול, אבל כמובן שזו רק מטבע לשון – יצא לי פעם להכיר ברון בלגי ולפי מה שהוא סיפר הדם שלו אדום בדיוק כמו של כולנו. מסתבר שבכל זאת יש אנשים עם דם יוצא דופן – בניתוח שנערך לאחרונה בקנדה המנתחים נדהמו לגלות שצבע הדם של חולה בן 42 הוא ירוק כהה. בדיוק כמו צבע דמו של ספוק מ-"מסע בין כוכבים".

ספוק בירוק

ספוק בירוק. cc by jonbro

הרופאים ההמומים שלחו מיד את דגימת דם לבדיקה. הסתבר שהסיבה לצבע היא התקשרות אטומי גופרית אל מולקולות ההמוגלובין. בדרך כלל אטום ברזל שבמולקולות ההמוגלובין שבכדוריות הדם נקשר אל אטום חמצן, מה שמעניק לדם את הצבע האדום, וכך מובל החמצן מהריאות אל שאר חלקי הגוף. תרופה נגד מגרנה שהחולה הקנדי לקח מכילה תרכובת של גופרית, והרופאים חושדים שמינון יתר של התרופה גרם לתופעה המוזרה. הגופרית נקשרה אל ההמוגלובין שבכדוריות הדם, ובמקום אדום נתנה לו צבע ירוק. כמובן שהחולה התבקש להפסיק לנטול את התרופה, וחמישה שבועות לאחר מכן הדם חזר לצבעו האדום. לא נמסר על תופעות לוואי נוספות של התרופה, ובכלל זה אוזניים מחודדות.
חזי עמאיל

פוסטים בנושאים דומים:





כליא ברק אנושי

20 05 2007

בשבוע שעבר נסעתי עם שני חברים לירושלים. כמובן שביום אביבי יפה של אמצע מאי לבשתי חולצה קצרה ולא חשבתי אפילו על מטריה. אף אחד לא סיפר לי שזה הולך להיות היום של הסופה. חוץ מהעובדה שירד גשם בכמויות שלא מביישות את שיא החורף ואפילו קצת ברד, היו גם לא מעט ברקים. חלק מהברקים פגעו בקמפוס של גבעת רם לא רחוק מחנות הספרים שלידה תפסנו מחסה מפני הסערה. אחד הפיצוצים היה די מפחיד, והיו אפילו כמה סטודנטיות שקפצו מרוב בהלה. כשראיתי סטודנטים מתרוצצים עם מטריות התגובה המיידית שלי היתה: "זה מסוכן! שלד המטריה עשוי מתכת, וזה ממש כמו להחזיק כליא ברק מעל הראש."

ברקים ורעמים

בדרך כלל אנחנו נוטים לחשוב שמכת ברק היא ארוע לא סביר במיוחד שאין צורך לחשוש ממנו, אבל למעשה בכל שנה מאות אנשים ברחבי העולם נהרגים ממכת ברק. אולי זה לא נשמע הרבה, אבל תחשבו שעל כל אחד שנהרג יש עוד הרבה אחרים ששורדים, וגם סתם להחרך קלות זה לא תענוג גדול. יש גם מי שפגע בהם יותר מברק אחד. הנה סיפור חיים יוצא דופן שתרגמתי מוויקיפדיה:

רוי קליבלנד סאליבן

(7 בפברואר 1912 – 28 בספטמבר 1983) היה שומר יערות בוירג'יניה, ארה"ב. סאליבן הוכה על ידי ברק בשבעה מקרים שונים ושרד את כולם. במהלך חייו הוא זכה לכינוי "כליא ברק אנושי".

שבע מכות הברק

  • 1942: סאליבן נפגע בפעם הראשונה כאשר שהה במגדל תצפית. הברק פגע ברגלו וכתוצאה מכך הוא איבד את ציפורן בהונו.
  • 1969: הברק השני פגע בו כאשר נהג ברכבו בכביש הררי. הוא איבד את הכרתו וגבותיו נשרפו.
  • 1970: המכה השלישית שרפה את הכתף השמאלית שלו כאשר שהה בחצר ביתו.
  • 1972: המכה הבאה התרחשה בתחנת שומרי היער. המכה העלתה את שערו באש. לאחר אותו מקרה הוא החל לשאת מימייה. סאליבן החל להאמין שכוח עליון מנסה להורגו.
  • 1973: ברק פגע בראשו של סאליבן, העיף אותו מהמכונית, ושוב העלה את שערו באש. אין דיווח לגבי האפקטיביות של המימייה.
  • 1974: סאליבן נפגע על ידי ברק שישי ופצע אותו בקרסול. זה היה אחרי שהוא ניסה לברוח מענן שלדעתו רדף אחריו.
  • 1977: הברק השביעי והאחרון פגע בסאליבן בזמן דייג. הוא אושפז לטיפול בכוויות בחזה ובבטן.

סיום חייו

בגיל 71 סאליבן נפטר כתוצאה מפצעי ירי עצמי בראש, בעקבות אהבה נכזבת.

מה אתם אומרים על זה? בן-אדם שורד 7 מכות ברק, ואחרי זה הולך ויורה לעצמו בראש. ועוד בגלל אהבה נכזבת. אילו כל מי שעבר אהבה נכזבת היה יורה לעצמו בראש לא היו נשארים מספיק אנשים לפטרל ביער. מצד שני, אם הוא עשה את זה בגיל 71 מי יודע כמה שנים הוא הסתובב עם התסכול של האהבה הנכזבת מנקר לו בראש. אבל קשה להאשים את הבחורה – מי תהיה מוכנה להיות צמודה לכליא ברק אנושי?

אם רוי סאליבן היה עדיין חי הוא היה שמח לשמוע על ההמצאה הבאה של חברת נוקיה: טלפון סלולרי שמתריע מפני פגיעות ברק. ברק הוא בסך הכל זרם חשמלי (גדול מאד), שבין השאר פולט גלי רדיו. כידוע טלפון סלולרי הוא מקלט (ומשדר) של גלי רדיו. כל מה שצריך לעשות זה להבחין בין גלי הרדיו השונים שהטלפון קולט ולזהות את החתימה של ברק מתקרב. בפטנט שנוקיה הוציאה נטען שהאלגוריתם שהם פיתחו יכול לנתח את תדרי הרדיו הנלווים לברק וכך לחשב את המרחק בו הברק פגע. אם הברקים מתחילים לפגוע קרוב מדי הטלפון ישמיע צליל הזהרה. האמת שזה נשמע קצת מיותר – בדרך כלל כשברק פוגע אנחנו שומעים את זה. קוראים לזה רעם. ובכל מקרה לא ברור עד כמה זה היה עוזר במקרה של סאליבן, הרי גם כשהוא ברח מהברקים הם ידעו להשיג אותו. אבל אולי בכל זאת ההמצאה היתה נותנת לאהובה את האזהרה הדרושה לניתוק מגע.

חזי

אהבתם את הפוסט? הצביעו בעדו בשווה קריאה.

פוסטים קשורים:





עוזרים להציל את אילנה

29 04 2007

זוכרים איך בכל שנה בבית הספר היו שולחים אותנו בזוגות להתרים את תושבי השכונה במבצע למען מטרה טובה כזו או אחרת? תמיד חשבתי שרק ילדים עושים דברים כאלה, אבל מסתבר שהיום גם למבוגרים יש מבצע כזה – ואני שותף. אני לא מבקש שתתרמו כסף. כל מה שאנחנו מבקשים היום הוא שתקדישו קצת זמן ותלכו לבדיקת דם שתכניס אתכם למאגר התורמים מח-עצם. זה לא לוקח הרבה זמן, וזה כמעט לא כואב (סתם בדיקת דם עם מזרק רגיל). בעזרת המאגר הזה אפשר לעזור להציל חיים של אנשים טובים, לפעמים אפילו ילדים, שלקו בלוקמיה. מטרתנו לאסוף כמה שיותר תורמים פוטנציאלים בימים הקרובים כדי לעזור להציל את אילנה בר, אבל ההרשמה למאגר יכולה לעזור גם לאחרים.

אילנה בר

אני הולך להיבדק מחר בתל-השומר.

עוד פרטים באתר עזרו לנו להציל את חיי אילנה





מוציאים את סייקס מהקבר

14 03 2007

כל מי שעשה בגרות בהיסטוריה שמע על הסכם סייקס-פיקו – הסכם סודי שנחתם בין בריטניה וצרפת לקראת סיום מלחמת העולם הראשונה, לחלוקת השליטה במזרח התיכון לאחר קריסת האימפריה העותומנית. מארק סייקס ושארל פרנסואה ז'ורז'-פיקו היו הדיפלומטים שגיבשו את ההסכם ועל שמם הוא נקרא. סייקס נפטר ב-1919, כשהוא בן 39 בלבד, בפאריס בעיצומן של השיחות לקראת הסכם וורסאי לסיום המלחמה. סיבת המוות – שפעת ספרדית, מגפה שהרגה כ-50 מיליון איש. מותו המוקדם קטע קריירה מבטיחה של פוליטיקאי בולט שרבים ניבאו שיגיע לראשות הממשלה.

מארק סייקס

גופתו הוחזרה לקבורה ביורקשייר בתוך ארון מצופה עופרת. ציפוי ארונות קבורה בעופרת הוא נוהג מקובל באירופה – העופרת מונעת מחרקים להכנס לארון מכיוון שהם אינם מסוגלים לחפור בה וגם בגלל שהיא רעילה, וכך הגופה נשמרת לאורך זמן. בזמן המלחמה מחיר העופרת ששימשה ליצור קליעים עלה, והנוהג הזה הפך לנדיר ביותר. אבל מכיוון שאת גופתו של הברון סייקס העבירו מסע לא קטן, ומכיוון שלמשפחתו לא חסר כסף, הוא קיבל את הטיפול הטוב ביותר.

לאחרונה אחד מחוקרי נגיף השפעת ראה באקראי תמונות מהלוויה של סייקס ושם לב לציפוי העופרת על הארון. בזכות ציפוי זה הפכה הגופה למצרך מבוקש עבור הקהילה המדעית – עד כמה שידוע סביר להניח שגופתו של סייקס היא זו שנשמרה טוב ביותר מכל קורבנות המגפה. נכדיו של סייקס הסיכמו לאפשר לחוקרים לפתוח את הקבר ולקחת דגימה מהגופה על מנת לבודד את ה-DNA של נגיף השפעת הספרדית. DNA כזה יוכל לעזור למפות את המוטציות השונות העוברות על נגיף השפעת, ואת הקשר הגנטי בין הווירוס H1N1 לווירוס שפעת העופות H5N1. בהחלט יתכן שמחקר כזה יעזור לפתח חיסונים טובים יותר נגד מגפות שפעת עתידיות. התוצאות צפויות להתפרסם בעוד כחצי שנה.

כשאני הייתי בתיכון לא חשבתי שסייקס עלול להגיע גם לשיעור הביולוגיה.

קריאה נוספת: דיווח של ה-BBC