שיחה עם אלעד

18 09 2007

אלעד: היי, יש לך רגע?
חזי: ‏‪כן, ‫מה נשמע?
אלעד: בסדר גמור, אצלך?
‬‫חזי: מתגלגלים…
אלעד: יופי
אלעד: יש לך במקרה פיירפוקס מול העניים?
חזי: ‫בטח
אלעד: http://elad.blogli.co.il
אלעד: למטה יש קישורים לפידים. מה אתה מקבל בלחיצה עליהם?
חזי: ‫למטה?
אלעד: ממש שורה אחרונה, "רסיסי פוסטים"
‏‪חזי: ‫קיבלתי את העמוד הרגיל של פיירפוקס כשפותחים RSS, עם הפוסטים האחרונים שלך
אלעד: זה מה שחשבתי
חזי: לבדוק גם אם יש לי מים בברז? 😉
אלעד: זה אני יודע שיש כי אני מהנדס מים
חזי: מזמן לא כתבתי פוסט, עכשיו חסכת לי את המאמץ – אני רק אעתיק את השיחה הזאת ויש לי יופי של פוסט O:-)
אלעד: אז אציין ששוב האקספלורר עושה בעיות, ופשוט בת"א אין לי פיירפוקס אז אני לא יכול לבדוק. אבל אתה יכול לכתוב על הבעיה הזו. יש הסבר על הקישורים האלו כאן
חזי: אולי זה יעזור לך – פיירפוקס ללא התקנה
אלעד: אז איך אתה מסביר את זה: Installing Firefox Portable
חזי: יש לי מים בברז!

מודעות פרסומת




וויליאם קמקוואמבה – ממציא נולד

1 09 2007

מסתבר שמישהו החליט שהיום האחרון של אוגוסט הוא יום הבלוג, ובלוגרים רבים ניצלו את הארוע כדי לתת קישורים לבלוגים מעניינים. יונית נתנה קישור אל הבלוג שלי, בין השאר מכיוון שהיא החליטה (לצערי בצדק) שאני תופס את התקן של הוכחן התורן. האמת שאני מכיר את כל הבלוגים ברשימה שלה וחושב שהיא בחרה אותם היטב, כך שלמרות שאני לא אוהב להיחשב וכחן אני לוקח את זה כמחמאה להיות ברשימה. חשבתי לתת רשימה דומה בעצמי, אבל מכיוון שהייתי עסוק בימים האחרונים לא היתה לי הסבלנות ליצור רשימה כזו בזמן (כלומר עד סופו של ה-31 באוגוסט) וכמעט ויתרתי על השתתפותי בארוע.

פתאום נזכרתי בבלוג אחד שהתחלתי לקרוא הקיץ והחלטתי לספר לכם עליו – הבלוג של וויליאם קמקוואמבה. הפוסט האחרון שלו עלול ליצור את הרושם שמדובר בלא יותר מעוד קשקשן צעיר בן עידן הטוייטר – ארבע שורות קצרות בהן הוא מתאר ביקור אצל רופא שיניים ואת הסתימה הראשונה שלו. אבל אם תשימו רגע את הציניות שלכם בצד ותנסו להעמיק ולגלול במורד הבלוג תגלו סיפור לגמרי לא שגרתי של צעיר מוכשר שהצליח לפרוץ את גבולות העולם ממנו הוא בא. למעשה מדובר בבחור תמים וצנוע שאי אפשר שלא לחייך בהנאה כשרואים את מה שהוא כתב על עצמו בדף ה"אודות":

Biography – I will put more here in the future

וויליאם הוא בסך הכל בן 19 שמתגורר עם הוריו ואחיותיו בכפר קטן ונידח במלוואי. בגיל 14 וויליאם נשר מבית הספר לאחר שלא עמד בתשלום שכר הלימוד. בשעמומו התיישב בספריה והתחיל לקרוא בספרים; הוא נתקל בהסבר כיצד לבנות תחנת רוח לייצור חשמל, והחליט לנסות לבנות אחת בעצמו. יכול להיות שיש בין הקוראים מי שיחשבו שגם הם היו יכולים לבנות תחנה כזו, אבל בהתחשב בתנאי ההתחלה של וויליאם הסיכוי שהוא יצליח לבנות אותה היה דומה לסיכוי שבחור ישראלי בן גילו יצליח לבנות בעצמו מטוס סילון. וויליאם היה תמים מספיק כדי להאמין שזה אפשרי, וכך הוא ניגש לעבודה. את התחנה הוא בנה מגרוטאות וחלקים שונים שקנה בסכום כולל של כ-15 דולר.

תחנת הרוח של וויליאם קמקוואמבה

הגנרטור הקטן שהוא הרכיב הצליח להמיר אנרגיית רוח למעט אנרגיה חשמלית, ומכיוון שהכפר בו ממוקמת הבקתה של משפחתו אינה מחוברת לרשת חשמל, לראשונה התאפשר להם להנות מתאורה חשמלית. וויליאם לא נח על זרי הדפנה ובעזרתם של תרומות של גרוטאות המשיך לשכלל את התחנה כך שהיא הצליחה להפיק די אנרגיה על מנת להפעיל מכשירים נוספים. מהר מאד השמועה על תחנת הרוח פרשה כנפיים והעיתונות המקומית החלה לכתוב על הצעיר המוכשר. כתוצאה מהפרסום וויליאם הצליח לאסוף מספיק תרומות כדי לחזור אל בית הספר. מכאן הדרך אל התודעה העולמית היתה קצרה להפליא – בלוגר ממלאווי דיווח על הסיפור, וכך קראו עליו יזמי הכנס הבילאומי TED. הם הזמינו את וויליאם להציג את עבודתו, ואתם יכולים לצפות בו מופיע שם בסרטון הבא:

(הפרסומת בסוף הסרטון היא של החברה שנותנת חסות לכנס). ההופעה ריגשה את הקהל ורבים מנמשתתפים החליטו להעניק מזמנם ומרצם למען וויליאם. כתוצאה מהמפגש עם אנשים כאלה החל וויליאם להשתמש במחשב. הוא מתאר את הפעם הראשונה בה הוא השתמש בגוגל, ואת ההפתעה הרבה שחש כשגילה שחיפוש אחרי המושגים windmill ו-solar energy הניבו מליוני תוצאות. את הבלוג שלו וויליאם פתח ביוני 2007, ומאז הוא מספר לעולם על הרפתקאותיו בבנייה ושכלול של תחנת הרוח, ולא פחות מעניין מכך – על האינטראקציות שלו עם העולם החדש שנפתח בפניו. כיום וויליאם משלים באיחור את לימודי התיכון, ובקצב בו הוא לומד יש סיכוי טוב שבקרוב הוא יוכל ללמד את כולנו כמה דברים חדשים.





אנשי החנינה

24 07 2007

חברת הכנסת לשעבר נעמי בלומנטל – מי שהורשעה בעבירות שוחד בחירות, שיבוש הליכי משפט והדחה בחקירה, זכתה לחנינה מנשיא המדינה שמעון פרס.

מה לא בסדר במשפט האחרון? הכל.

  • לא יתכן שבמדינת חוק תינתן חנינה למי שלא רק שלא הודתה והתחרטה על מעשיה, אלא גם לאחר שנתפסה המשיכה להפעיל טקטיקה של עולם תחתון על מנת לשבש את ההליך החוקי.
  • לא יתכן שנבחרת ציבור תזכה להנחה על עונש – הרי מי שנבחרה לתפקיד חברת כנסת נשבעה קבל עם ועדה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה. האם להתחייבות הזו אין שום משמעות מעשית?
  • לא יתכן שחברי הכנסת שבוחרים בעצמם את נשיא המדינה יוכלו לקבל ממנו חנינות. הרי לא קשה לדמיין מצב שבו חבר כנסת שמודע לכך שמתנהלת נגדו חקירה והוא עלול לעמוד לדין יבטיח לתמוך באחד המועמדים לנשיאות תמורת הבטחה לחון אותו בבוא היום.

אצטט את עצמי בתגובה שאני מודה שהיא פזיזה, אבל בכל זאת עדיף להגיד לאנשי החנינה את מה שאנחנו חושבים עליהם מאשר לשמור את הדברים בבטן:

עד כמה שזכור לי היה חשד נגד דליה איציק ושמעון פרס בנוגע לגיוס כספים לא חוקי בפריימריס של מפלגת העבודה. בזמנו אפילו דובר בתקשורת על כך שהם לא יוכלו להתמנות לתפקידי שר מטעם קדימה בגלל החקירה, אבל העניין התפוגג. אמנם בסופו של דבר החקירה נסגרה, אבל מכיוון שאני לא בקיא בפרטים אני לא רואה שום סיבה להניח שהם לא היו אשמים. אולי מישהו החליט לוותר להם – בדיוק כמו שהם וויתרו לבלומנטל. נכון שמבחינה חוקית כל עוד לא הוכחה אשמתו של אדם הוא חף מפשע, אבל ברגע שעושים צחוק מהחוק אני לא רואה שום סיבה שההגיון הפרטי שלי ילך לפי הכלל הזה.

עוד דעות בנושא:

יוסי גורביץ

נעמי בלומנטל קשרה כנגד הרפובליקה הישראלית. היא שיחדה אנשים כדי שתכנס לפרלמנט שלנו, היינו ניסתה להשפיע על תוצאות הבחירות באמצעות ממון, בו היה בעלה משופע. יש מעט מאד פשעים חמורים יותר נגד הציבור. על כל אלה היא נידונה לעונש קל של שמונה חודשי מאסר.

יובל

אחרי שהפרשה נחשפה, העדיפה הגברת בלומנטל לשמור על זכות השתיקה לאורך כל החקירה. בעקבות כך היא פוטרה מתפקידה כסגנית שרה ע“י ראש הממשלה דאז אריאל שרון. היא גם ניסתה להפיל את התיק על הנהג שלה, מתוך תקווה שהשופטים יעדיפו להרשיע את האדם הפשוט וחסר הכוח, ולא את הח“כית המכובדת.

מאיר גלבוע – ערך השוואה למקרה של יעקב אבגז, פקיד בלשכת התעסוקה שלקח שוחד בסכומים דומים למה שהיה בפרשת בלומנטל. אבל בניגוד מוחלט לבלומנטל הוא הודה, התפטר מתפקידו מיד, ושיתף פעולה עם החקירה. בית המשפט התחשב בנסיבות מקלות אישיות ובשיתוף הפעולה:

אחרי כל אלה, האם מישהו מכם יכול להסביר לי מדוע דינו של אבגז נגזר לשנתיים מאסר בפועל ושל בלומנטל – לשמונה חודשי מאסר בפועל בלבד?

יובל דרור

בסופו של דבר ועד העובדים של הכנסת (בעבר ובהווה) השיג את שלו. דליה איציק, גדעון סער ושמעון פרס השיגו לחברתם את החנינה המיוחלת … השחיתות במתן החנינה מאיימת להאפיל על השחיתות של העבריינית עצמה.

וגם תמר ואני עם פוסטים על האנשים שסידרו לבלומנטל חנינה.