נשק קטלני

17 04 2007

בעקבות הטבח המזעזע בוירג'יניה אתמול, כמו גם אחרי אירועים דומים בעבר, אני שומע אנשים שמטילים את האשמה על המחוקק האמריקני. קל להזדהות עם דעה כזאת, אבל מצד שני יש לי הרגשה שרוב האנשים לא מכירים את הסיפור המלא שעומד מאחורי החוק. לא שאני בעד מכירה חופשית של נשק, אבל רציתי להעמיד דברים על דיוקם ולהציג את הצד השני של הסיפור.

מי שחוקקו את החוק המתיר החזקת כלי נשק לא היו אמריקנים עירוניים קפיטליסטים ודיגיטליים בני המאה ה-21, אלא בני דור המהפכה של 1776. ארה"ב הוקמה לאחר שאזרחיה זרקו את השלטון הבריטי השנוא בחזרה מעבר לאטלנטי. הם לא עשו זאת בעזרת צבא מיומן ומקצועי, אלא על ידי אזרחים מתנדבים שלקחו לידיים את הנשק שהיה ברשותם ונלחמו בחרוף נפש למען מימוש אידאל החרות. זה התבטא בהתגיסות המונית לצבא המתנדבים של גנרל ג'ורג' וושינגטון, אבל גם במלחמת הגנה זעירה של מי שנשארו קרוב לבית. אחד הארועים הייחודיים במלחמה היה בעת צעידת הצבא הבריטי מבוסטון ללקסינגטון. אנשי המיליציות המקומיות שלאורך הדרך, ה-minutemen (בתרגום לישראלית – כיתות הכוננות של הישובים. זה מוסד שהוקם עוד במאה ה-17 עקב החשש מהתקפות אינדיאנים) קיבלו דיווח על המצעד ונכנסו לפעולה. במשך ימים הם צלפו בשיירה הבריטית מכל חלון, עץ וסלע. עד שהכוח הבריטי הגיע ליעדו הוא סבל מאבדות של למעלה מ-20%. האנגלים היו מופתעים לחלוטין מכיוון שבכפרי אנגליה נשק חם היה ברשות האצילים בלבד, והם לא תיארו לעצמם שאזרחים פשוטים מסוגלים לצלוף במיומנות ותוך חרוף נפש שכזה.

 

איש הרגע

גם לאחר המהפכה ארה"ב לא הייתה מדינה חזקה ומאורגנת אלא פדרציה רופפת של מדינות. היה חשש ממשי שהחולשה הזו עלולה להיות מנוצלת על ידי אויבים חיצוניים. על מנת לבנות כוח מגן נוצר התיקון השני לחוקת ארה"ב שמכריז כי:

"A well regulated militia being necessary to the security of a free State, the right of the People to keep and bear arms shall not be infringed."

בניית מיליציות מקומיות נתפסה כצורך בטחוני חשוב, ולכן התיקון אינו מאפשר למחוקקי האיחוד והמדינות להגביל את זכותם של האזרחים לשאת נשק. כשמחוקק אמריקאי מודרני מעוניין לשנות את החוק הארכאי הוא ניצב בפני בעיה – קשה לבטל מסורת עתיקה, ועוד אחת שבלעדיה המדינה שלך לא הייתה קמה.

מודעות פרסומת

פעולות

Information

14 responses

17 04 2007
iod

בדיוק בגלל זה הרבה מהדיון הציבורי בארה"ב סב סביב הנושא של "well regulated militia" ופרשנויות לביטוי הזה. תומכי הגבלת הנשק טוענים שהמצב כיום אינו regulated, אינו militia ובהחלט אינו well.

כמובן שזה קצת מצחיק, בגלל שלא קשה לראות שגם אם כל אזרח בארה"ב היה מחזיק תת-מקלע בבית, זה לא בדיוק היה עוזר להם להגן על בטיחותה של המדינה החופשית שלהם. להפך, אפילו. הבעיה האמיתית של ארה"ב היא הפטיש החוקתי שלהם. להשאר נאמן לחוקה שלך זה יופי, אבל לראות בחוקה מסמך שממנו הדיון מתחיל, ולא משהו שהוא חלק מהדיון ויכול להיות מושפע ממנו, זה די מטומטם, במיוחד אם זה מסמך מלפני יותר ממאתיים שנה וכמה טיפות זרמו להן במיסיסיפי מאז.

17 04 2007
eyalk7

אכן חוק מיושן ומיותר.
זה ממש מוזר שארצות-הברית הכביכול-מודרנית, לא מעדכנת חוקים שנחקקו לפני יותר משבעה דורות.

אגב, למי שרוצה להרחיב את אופקיו (או סתם להעביר את הזמן), הסרט "פטריוט" עם מל גיבסון (טפו :x) שעוסק במיליציות שנלחמו במל' העצמאות של ארה"ב, מאוד מומלץ.

17 04 2007
חזי

נכון שלגבי 90% מאזרחי ארה"ב ההיגיון של התיקון השני לחוקה לא רלוונטי, אבל מספיק שיש 10% שזה כן רלוונטי לגביו ושלא מוכנים לשנות אותו כדי שיהיה כמעט בלתי אפשרי לעשות את השינוי. בדמוקרטיה ברגע שמנהגים בעלי שורשים הסטורים מקבלים תוקף חוקתי, קשה לשנות. ראה למשל את הדיונים האינסופיים על חוק מיהו יהודי…

17 04 2007
חזי

נ.ב. – מסורת ה-minutemen הייתה גם ההשראה למספר סצנות בסרט "היום השלישי" – (Independence Day) למלחמה נגד החייזרים הפולשים התגייסו לא רק אנשי הצבא אלא גם נערים צעירים, טייס זקן בוגר מלחמת ויאטנם וכד'.

17 04 2007
ירדן

החלק האדיוטי בסיפור הוא בעיקר זה שבגלל צורך זמני שכל אחד יחזיק נשק בבית הם הוסיפו את החוק לחוקה במקום שיהיה חוק רגיל שיהיה אפשר להעיף אחר כך.
יכול להיות שעדיף שלא תהיה חוקה.

17 04 2007
שמחה זה אנחנו » נשק להמונים II

[…] חזי הסביר מדוע לדעתו אחזקת הנשק הנה מיסודות החברה האמריקנית והוא כנראה צודק, הנשק הפרטי שהיה בידי תושבי הקולוניות בצפון אמריקה טרם התהוות המדינה האמריקנית הוא זה שקרם עור וגידים סביב השלד של וושינגטון וחבריו. אבל אין בין זה ובין ארגון הרובאים האמריקני עומד מרחק רב. […]

17 04 2007
חזי

ירדן, אני לא חושב שהם ראו את זה כצורך זמני אלא כעניין עקרוני. הרעיון היה להוציא את הכוח מידי גורם מרכזי ולפזר אותו בין ההמונים על מנת להבטיח את חרותם הפוליטית. ברגע שהאזרחים חמושים עריץ לא יוכל לשלוט בהם. מנקודת המבט שיש לנו היום קל לראות שזה לא רעיון מוצלח, אבל מהפרספקטיבה של אמריקאי ליברלי בסוף המאה ה-18 זה היה הגיוני ביותר.

19 04 2007
BeNi

החוק הזה אולי מזדהה מאוד טוב עם ארה"ב, אבל דחילק אולי כדי לשנותו…

21 04 2007
ליאור

שמע חזי, קצת דיוק היסטורי, לא היתה שום התגייסות המונית לצבא של ג'ורג' וושינגטון. רוב האזרחים האמריקנים ישבו על הגדר וחיכו לראות מה יצא כשהם נותנים ל"פטריוטים" וה"ליגליסטים" להילחם זה בזה. הסיסמה הרווחת באותה תקופה היתה "Let George do it", כשהווכנה היא תנו לוושינגטון לעבוד ואנחנו כבר נשב בשקט ונקצור את הפירות. מעניין לציין שהסיבה שוושינגטון, שהיה הקצין יליד אמריקה הבכיר ביותר בצבא הבריטי עקב ה"מהפכה", בכלל מנרד במלכות, היא שהגבילו את האפשרות שלו למכור את השטחים שהוא קיבל מהמלך בעמק אוהיו.
ועוד משהו: המחוזניות בארה"ב וההסתמכות על מליציות היא לא תוצאה של הפדרציה הרופפת אלא להפך, הפדרציה, או נכון יותר, הקונפדרציה, היתה רופפת במכוון בגלל שהיא הסתמכה על לאומיות לוקאלית. יענו, קודם היו המליציות שצמחו על עיקרון ההסתמכות העצמית בגלל שידעו שאין מה לצפות לעזרה צבאית מלונדון בתקופה שלפני מלחמת העצמאות, ורק אח"כ היתה מדינה ריכוזית. ארה"ב כבר יצאה למלחמת אזרחים עקובה מדם על הלגיטימיות של הברית והממשלה המרכזית והביסה את מתנגדי השלטון הריכוזי. לא ברור למה אזרחי ארה"ב צריכים להקיז דם לטובת תקנה מחוזנית שמשום נשארה בתוקף עד ימינו אנו.

21 04 2007
חזי

ליאור, תודה על ההערות והתיקונים. הנה התשובות שלי:
לגבי הגיוס – רוב המתנדבים לצבאו של וושינגטון באו מניו-אינגלנד (כלומר המדינות הצפוניות ביותר לאורך החוף המזרחי). משאר המדינות, אכן הגיוס היה נמוך מאד.
חולשת הפדרציה בעשורים הראשונים – לא טענתי שהיא הייתה הגורם ליצירת המיליציות (שהיו קיימות עוד מהמאה ה-17), אלא ליצירת התיקון השני שמונע מהמדינות לאסור על אחזקת נשק תחת הנימוק שהנשק חיוני למיליציות.
לגבי חוסר הרלוונטיות של התיקון השני לימינו – זה ברור כשמש. אבל התפיסה העומדת ביסוד החוקה האמריקאית היא שלשלטון אסור להגביל את חרות הפרט, והם לוקחים את זה ברצינות יותר מכל מדינה אחרת. אפשר לצחוק על זה שהם לא מסוגלים לעדכן את החוקים בהתאם למציאות העכשווית, אבל אם נסתכל על מה שקורה אצלנו וכמה קשה לנו לשנות חוקים שמבוססים על מסורות עתיקות יהיה ברור שאנחנו לא פחות גרועים בהסתגלות לשינוי.

25 04 2007
vandersister

אני מסכימה לגבי חוסר היכולת שלנו לערוך שינויים בתקנות מיושנות ומיותרות. להבדיל אלף-אלפי הבדלות, תראה מה קרה אצלנו עם חוק בחורי הישיבות והגיוס לצה"ל. בזמנו, בן גוריון התיר למספר מצומצם של אברכים לא להתגייס, כי הנסיבות לאותו זמן הצדיקו בעיניו את ההחלטה. היום אותו חוק בדיוק הוא המקור מס' אחת להשתמטות משירות צבאי, ואף אחד לא מעז לפגוע בסטטוס-קוו, על אף שברור לחלוטין שלא זו היתה כוונת המחוקק המקורית.

אבל רק הערה קטנה אחת… ציינת ש"התפיסה העומדת ביסוד החוקה האמריקאית היא שלשלטון אסור להגביל את חרות הפרט". נכון לגמרי, כל עוד העניין נוגע לנשיאת נשק. אבל מה לגבי נטייה מינית, למשל? החרות לחיות כסוג חד-מיני, להתחתן עם בן אותו מין, להביא ילדים במשפחה חד-מינית? ומה לגבי זכותן של נשים על גופן – הזכות לבצע הפלות? הזכות של אנשים לחיות את חייהם כרצונם ובצורה המקנה להם אושר וסיפוק היא זכות בלתי מעורערת – כל עוד היא עולה בקנה אחד עם הדימוי של הגבר ההטרוסקסואל הלבן (שמאוד אוהב את הרובים והאקדחים שלו). כל השאר פתוח לדיון, למרבה הצער.

26 04 2007
חזי

את צודקת לחלוטין. כדאי להזכיר שחלק מהאבות המייסדים של ארה"ב, כמו תומס ג'פרסון וג'ורג' וושינגטון, היו בעלי עבדים. זה לא נראה להם כסתירה חמורה לעקרונות החרות הנעלים של הצהרת העצמאות (שנוסחה על ידי ג'פרסון) והחוקה. לכל היותר הם חשו אי נוחות קלה בפני עמיתיהם מערי הצפון (שבהן העבדות הייתה הרבה פחות מקובלת). נכון שאף אחד מהאבות המייסדים לא היה אכזרי כלפי העבדים שלו, אז אפשר לתת להם הנחה על התנהגות טובה – אבל לא זכאות מאשמה…

אני חושב שזה מאפיין די קבוע של מהפכות. אלה שמובילים את המהפכה בשלבים הראשונים שלה עדיין נטועים עמוק בעולם הישן, ולא יכולים לעמוד בקריטריונים המוסריים של הדורות שנולדים בעקבותיה. אז אולי החוקה האמריקאית היא מופת להגנה על חרות ושיוויון, אבל אסור לשכוח שהיא נכתבה על ידי מי שנולדו בעולם לא חופשי ולא שוויוני.

16 06 2007
שמונה ועשרה

למה זה צורם…

זהירות: פוסט ארוך.
כשאנשים שגדלו במדינה דמוקרטית נתקלים במעשה או אמירה שנוגדים את רוח הדמוקרטיה, זה צורם להם. אלא שלעיתים נדירות הם יודעים…

15 10 2007
יכ

😯

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




%d בלוגרים אהבו את זה: