הארי הודיני יוצא מארון קבורה

25 03 2007

אחרי שהיה קבור בתוך ארון מתחת לאדמה במשך למעלה מ-80 שנה, הארי הודיני הולך לצאת. לא, זה לא תעלול נוסף של אמן ההיחלצות הנועז, אלא מחקר פתולוגי המנסה לברר האם מותו נבע מהרעלה. כולנו יודעים שהארי הודיני היה גדול הקוסמים בהיסטוריה, אבל בזמנו הוא נודע גם כאחד מגדולי הספקנים ומקדמי המחשבה הרציונלית. ממה נבע מותו? האם לאויבי הרציונליות הייתה יד בדבר?

הארי הודיני נולד בשם אריך ווישץ' בדיוק היום לפני 133 שנה (24 במארס 1874) למשפחה יהודית בבודפשט, הונגריה. כשאריך היה בן 4 חצתה משפחתו יבשה ואוקיינוס על מנת להעביר את חייה אל ארצות הברית של אמריקה. בתחילה המשפחה התגוררה בעיר אפלטון שבוויסקונסין, שם שימש אביו של הכוכב לעתיד כרב העיר, אך מאוחר יותר עברו אל העיר הגדולה: ניו-יורק. כבר בילדותו התבלט אריך כאתלט מוכשר – בגיל 10 הופיע כלוליין טרפז, ובנעוריו זכה במספר מרוצי שטח. כישורים נוספים לקראת עתידו הגדול הוא רכש בעבודה כשוליה למנעולן. למרבה הצער התייתם אריך מאביו בהיותו בן 18.

הודיני הצעיר בכרזה

בגיל 20 החל אריך להופיע כקוסם תחת שם הבמה "הארי הודיני". באותה תקופה קוסמים נהגו לייחס את תעלוליהם לכוחות על טבעיים, גם אם לא ברצינות לפחות כחלק מהמופע. אולם הודיני העדיף ליחס את תעלוליו לכשרונו, ואת התיאטרליות הצליח להשיג באמצעים אחרים. בשלבים הראשונים של הקרירה הוא התמקד בתעלולי קלפים – הבסיס של כל מופע קסמים, אבל היה גם מופע בו הגדיל לעשות והעלים פיל. לאחר שהתחיל להופיע בתעלולי הימלטות מאזיקים הוא הפגין מקוריות רבה, ולכן עמיתיו המליצו לו שיתמקד בתחום זה. ב-1900 יצא הארי למסע הופעות באירופה שהקנה לו את הכינוי "מלך האזיקים". על מנת לפרסם את המופע הוא חזר בכל עיר בה הופיע על הגימיק הבא: המשטרה המקומית היתה עוצרת אותו על מנת שיברח מבית הכלא. למעשה השוטרים היו מפשיטים אותו ועורכים חיפוש על גופו, אוזקים וכולאים אותו בבית המאסר, כל זאת בנוכחותם של עיתונאים וצלמים. לאחר מכן הודיני היה נמלט מבית המעצר, ומופיע בפני העיתונאים במקום שנקבע מראש. במקרה אחד עיתונאי האשים אותו שנמלט על ידי תשלום שוחד לשוטרים. הודיני תבע את העיתונאי שהאשים אותו, וזכה במשפט לאחר שהדגים את יכולותיו על ידי פריצת הכספת של השופט. הקהל האירופאי נשבה בקסמיו של הכוכב הכריזמטי שבא מהעולם החדש והצליח להערים על השוטרים הישנים שלהם…

הארי הודיני הצעיר בשלשלאות

מה שהקהל האירופאי לא ידע, זה שהארי הודיני היה מרגל. בזמן שביקר בלונדון, הוא התחבר עם ראש שרותי המודיעין הבריטי שהעריץ את הקוסם המוכשר. הודיני גוייס למאמץ המודיעיני של בריטניה בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה. בהמשך מסעותיו הפרסום והקסם שלו עזר לו להתחבר עם בכירים במדינות אירופה. הוא אסף מידע רב ערך, בעיקר מגרמניה ורוסיה, והעביר אותו לידי שרותי המודיעין הבריטיים.

כאשר חזר לארה"ב הלך והרחיב הודיני את הרפרטואר שלו: תחילה נמלט מחבלים שקשרו את כל גופו, לאחר מכן עבר להימלטות משלשלאות פלדה, ולבסוף עבר אפילו לכותונת כפיה – וכל זה כשהוא תלוי מהופך על חבל מגגו של האולם. אני זוכר היטב שבילדותי צפיתי בסרט "הודיני" בכיכובו של טוני קרטיס. הסצנות בהן הודיני כבול ותלוי על חבל הפחידו והדהימו אותי. אין ספק שאלמנט ההפחדה הפיל את הקהל ברשתו של הקוסם. לאחר שמיצה את הגימיק הזה עבר הודיני להמלטות מארגז נעול, בהמשך הארגז היה מוצף מים כך שהיה עליו להמלט בטרם יטבע, ולבסוף השתכלל הקסם והארגז עם המים היה תלוי על חבל מהגג. אלמנט הסיכון שהודיני לקח על עצמו מסמר שער. אפילו מי שיודע ומבין את הטכניקות בהן השתמש הודיני חייב להודות שהיתה כאן סכנה ממשית לחייו. אם תרשו לי להפליג קצת בדמיון, אני כבר מתחיל להיזכר בצורות בידור מסוימות שהיו נפוצות בימי האימפריה הרומית. הקהל לא הפסיק להעריץ את הארי הודיני, אבל נראה שלבן המהגרים זה לא הספיק. הוא רצה לזכות גם בהכרה מלאה של עמיתיו הקוסמים. הוא לא היסס לחלוק רבים מסודותיו, ואפילו כתב עבור עמיתיו ספרים המתארים את הטכניקות שלו. הספרים האלה אכן סייעו להאדיר את שמו בקרב הקוסמים, גם בגלל הטכניקות המקוריות שחשף, אבל בעיקר בזכות הכנות הכובשת שלו.

הודיני והארגז

בשנות העשרים החל הודיני להשקיע הרבה מזמנו ומרצו בעיסוק חדש: הפרכת טענותיהם של מתקשרים עם רוחות המתים. מעניין לציין שהעיסוק הזה החל לאחר מותה של אמו. רבים מהמתקשרים הצליחו לצבור עושר, מכיוון שגם בקרב המעמדות הגבוהים והעשירים של התקופה היו רבים שהאמינו ברוחות והסכימו לשלם ברוחב יד למי שיאפשר תקשורת עם קרוביהם המתים. מעבר לכך, שכבות רחבות של הציבור האמינו בתקשורת עם רוחות המתים ובתופעות פאראנורמליות אחרות, ומתקשרים זכו לכבוד רב. הודיני נהג להגיע אל סיאנסים תחת זהות בדויה, ולהשתמש בנסיונו בכשרונו ובספקנותו על מנת לגלות את תכסיסיהם השונים של המתקשרים. הוא דאג לכך שבסיאנס יהיה נוכח עיתונאי על מנת לחשוף את התרמית בפני הציבור הרחב. במספר מקרים אף התלוו אליו שוטרים על מנת לעצור מתקשרים סחטנים. בעקבות הצלחותיו הרבות הודיני מונה לחבר בוועדה מטעם המגזין סיינטפיק אמריקן שהוקמה על מנת לבחון את נושא המתקשרים. המגזין הציע פרס כספי גדול לכל מי שיצליח להוכיח שהוא מתקשר עם רוחות המתים. הפרס מעולם לא הוענק, בין השאר תודות למאמציו של הודיני לחשוף את תכסיסיהם של המועמדים המתחזים. הודיני נהג לערוך שיחזור דרמטי של סיאנס בהופעותיו, ולאחר מכן הוא הסביר לקהל את הטכניכות ששימשו אותו וסיפר כיצד חשף אותן. בכך הוא תרם רבות לבניית חוש הספקנות של הקהל ושל הציבור הרחב. ארתור קונאן דוייל, מי שכתב את ספרי שרלוק הולמס, היה אחד מגדולי המאמינים במתקשרים (הוא גם היה ידוע כמי שמאמין במציאותן של פיות יער, אבל זה כבר סיפור אחר). דויל טען שהודיני עצמו הוא אחד המתקשרים החזקים ביותר, ושתעלולי ההחלצות שלו מבוצעים בעזרתם הפעילה של רוחות. בכל פעם שהודיני חשף את אחד המתקשרים, דויל היה טוען שהודיני עצר את הרוחות מלהופיע בעזרת כוחותיו הגדולים וכך הציג את המתקשר כחסר כוחות. בשנים האחרונות של חייו זכה הודיני לאיומים רבים על חייו מצידם של חסידי הרוחות. היו גם מי שהעלו באוב רוחות והשביעו אותן לרדוף את הודיני עד מוות… דויל כתב "הודיני יזכה לגורל המגיע לו… יום התשלום יגיע בקרוב".

הודיני ושטרות הפרס של סיינטיפיק אמריקן

ב-1926 בזמן מסע הופעות אחד ממעריציו של הודיני ביקש לבחון את כושרו של הקוסם לספוג מכת אגרוף. הודיני נהג לאפשר למעריציו לחבוט בו על מנת להוכיח את כוחו, אולם הפעם המעריץ הכה בטרם הודיני הספיק להכין את גופו למכה. בימים שלאחר מכן הוא סבל מכאבי בטן קשים, אך המשיך להופיע. בסופו של דבר התאשפז בבית חולים בדטריוט שם אובחן כסובל מדלקת התוספתן. אולם זה היה מאוחר מדי – הודיני מת ב-31 לאוקטובר 1926 (ליל כל הקדושים) כשהוא בן 52.

הודיני דאג להמשיך את מסורת הספקנות גם לאחר מותו. הוא חזה שמתנגדיו ינסו להשתמש בשמו על מנת לחזק את טענותיהם על ידי עריכת סיאנסים בהם יעלו את רוחו המדומה. לפני שמת הוא מסר לאשתו קוד – 10 מילים שהוא בחר באקראי מאחד מהמכתבים ששלח לו דויל. כך, בכל פעם שצץ מתקשר שטען כי הוא מעלה באוב את רוחו של הודיני נהגה בס לבחון אותו בעזרת מילות הקוד שהיו ידועות רק לה. לאחר שבמשך 10 שנים כל מי שניסה לתקשר עם רוחו של הודיני נכשל, הודיעה בס שהיא מפסיקה לנסות.

ביוגרפיה חדשה בשם 'חייו הסודיים של הודיני' העלתה מחדש את השאלות לגבי מותו של הודיני. על פי הדו"ח הפטירה סיבת המוות היא דלקת של התוספתן, אבל מדע הרפואה אינו יודע לקשר בין מכה בבטן ליצירת דלקת תוספתן. יותר מכך – דו"ח הפטירה מציין שהכאבים אותם חש הודיני היו בצד שמאל, בעוד שתוספתן אמור להיות ממוקם מימין. בנוסף יש עדויות לכך שהודיני וגם אשתו היו חולים בתקופה שלפני מותו, מה שמעלה את ההשערה שהם הורעלו. יש גם שמועות כי להודיני הוזרק חומר מסתורי בבית החולים זמן קצר לפני מותו. האם יתכן שמישהו מאויביו הרבים של הודיני ביקש לנקום בו על שחשף את תכסיסיו? בעקבות חשדות אלו הורכבה 'נבחרת חלומות' של פתולוגים, ובראשה ד"ר ג'יימס סטארס, מי שניהל גם את הנתיחות של 'החונק מבוסטון' ושל אקדוחן המערב הפרוע המפורסם ג'סי ג'יימס, וד"ר מייקל בארדן, מי שניהל וועדות לחקירת נסיבות מותם של ג'ון פ. קנדי, ומרטין לוטר קינג. בכוונתם של הפתולוגים לבדוק את שערותיו וצפורניו של הודיני על מנת לנסות למצוא רעלים, ואת עצמותיו על מנת לנסות למצוא שברים בעקבות המכה שספג. עדיין לא ברור מתי יתקבל אישור מבית המשפט להוצאת גופתו של הודיני מקברה, אך סביר שהאישור יתקבל מכיוון שקרובי המשפחה אינם מתנגדים. אף אחד לא יכול לחזות מה יהיו תוצאות הבדיקה, אבל בכל מקרה עצם הבדיקה ממשיכה את המסורת של הודיני: להטיל ספק במה שמוצג כברור.

קריאה נוספת:

הארי הודיני בוויקיפדיה

הודיני: סיכום ביוגרפי קצר עם קישורים לתמונות

דיווח על התוכנית להוצאת גופת הודיני מהקבר

ראיון עם מחבר הספר 'חייו הסודיים של הארי הודיני'

מודעות פרסומת

פעולות

Information

7 responses

25 03 2007
חזי

מה קורה לי? קודם סייקס ועכשיו הודיני… איך מקשקשים הפך לבלוג על הוצאת גופות מהקבר ❓

27 03 2007
הומר

קצת על מתקשרים עם רוחות כארתור קונן דויל. לאחר מלחמת העולם הראשונה, תופעת המתקשרים הייתה נפוצה ביותר באירופה בניסיון ליצור קשר עם הבנים האובדים, גם קונן דויל היה בחגיגה. למעשה, כמעט כולם היו בחגיגה.

בקיצור – קונן דויל כתב על זה משהו שאני לא מוצא….

28 03 2007
חזי

למעשה קונן דויל היה ביחסים קרובים עם בעלה של אחת המתקשרות הפופולריות ביותר, והודיני היה אחד מחושפי השיטות שלה. הפרשה הזאת הייתה כל כך סבוכה ושערורייתית שלא רציתי להיכנס לפרטים. אולי בעתיד אני אכתוב על זה פוסט.

גם פרשת קונן דויל ופיות היער מעניינת.

בכלל, העיסוק של דויל במיסטיקה הוא עניין קצת מבלבל, כי בעייני רבים שרלוק הולמס הוא סמל ספרותי למתודה המדעית. אבל מי שקרא את הספרים יודע שהדמות של הולמס קצת יותר מורכבת ומעניינת מהדימוי הסטרילי שבדרך כלל מודבק לו.

28 03 2007
ZVI HERSHKO

זה נראה כקרע בטחול כתוצאה מאגרוף

8 04 2007
zosha

מדהים איך בכל פעם שאני יושבת מול המחשב אני מוצאת את עצמי בזמן ומקום אחר. הפעם היה מסע מעניין ומקורי אל הארי הודיני בתחילת המאה הקודמת, לא הייתי מצליחה להגיע לשם לבד. תודה…

8 04 2007
חזי

שמחתי לשמש כמדריך בטיול 🙂

28 04 2007
חזי

עמי בן בסט מזכיר בקצרה ונותן קישורים לפרשת הפיות וקונן דויל. מעניין 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




%d בלוגרים אהבו את זה: