טוסו לי מהעינים

7 03 2007

אראלי מצא באתר משרד ראש הממשלה דף שאלות ותשובות, שבעצם מהווה רשימה של בקשות חוזרות שראש הממשלה לא יכול להענות אליהן, עם הפניות לגורמים המוסמכים לטפל בעניין. אני אהבתי במיוחד את השאלה, "האם תוכלו לסייע לי בקבלת חנינה מהכלא?" שכמובן הופנתה הלאה אל נשיא המדינה. השאלה היא ממי מבקש נשיא המדינה חנינה במקרה הבלתי סביר שהנשיא עבר על החוק…

זה מזכיר לי שכאשר פרשת ווטרגייט הלכה והסתבכה והיה ברור שהקונגרס יפתח בהליכי הדחה נגד ניקסון, הוא החליט להימנע מהשפלה נוספת – ופרש. מיד לאחר מכן יורשו פורד נתן לו חנינה גורפת. כמובן שעלולה היתה להיווצר פה מראית עין של יד רוחצת יד (אני מסדר לך להיות נשיא, ואתה מסדר לי חנינה). אבל כנראה שהציבור העדיף לקטלג זה תחת "מודה ועוזב ירוחם", וזה למרות שניקסון לא הביע חרטה על מעשיו.

וגם אצלנו כשהנשיא וויצמן נחשד בעסקאות מפוקפקות (שלא לומר שוחד), היתה פשרה בינו לבין הפרקליטות – הוא פרש והתיק נקבר. בניגוד למקרה של פורד, אף אחד לא יכול לחשוד ביועץ המשפטי לממשלה שהוא קיבל משהו בתמורה לעיסקה. ובסופו של דבר הציבור היה מוכן לקבל את זה שיש לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בכבוד הנשיא.

למה אני נזכר בכל זה עכשיו? איך זה קשור להווה? אני לא יודע, והאמת שזה בכלל לא קשור.

נשיאים מעופפים

 

מודעות פרסומת

פעולות

Information

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




%d בלוגרים אהבו את זה: